כדאי, יתכן שגם לאחר פירוד קצר יותר בית הדין יפסוק לגירושין, כדי שהצדדים הפרודים לא יחטאו. ככל שהפירוד ארוך יותר, וככל שקטן הסיכוי לשלום-בית ופיוס, כך תגבר נטיית בית הדין הרבני לחייב בגט.

ממש לאחרונה בית המשפט העליון קבע שלא ניתן לקבל פיצויים על בגידה, לא מבן הזוג הבוגד ולא מהמאהב או המאהבת. בכך שינה בית המשפט העליון הלכות קודמות שאישרו מתן פיצויים בנסיבות מסוימות. ואולם, אם בהסכם ממון קובעים פיצוי על בגידה, זה תופס. ניתן לכרות הסכם כזה גם לאחר הרבה שנות נישואין, כדי לרסן בוגד או בוגדת סדרתיים, ולהטיל קנסות, פיצויים או להסכים על העברת נכסים כסנקציה על בגידה.

אז אני ממליצה לאישה לגשת לבנק ולמשוך חצי מהכספים המשותפים, כמובן, בהנחה שיש חשבון משותף. זהו צעד שלרוב אין ממנו חזרה, ועלול להכעיס את הבעל. זו הסיבה שייעצתי לקחת רק את החצי שמגיע לאישה ממילא. עדיף לקחת חצי מהכסף מאשר לקחת סיכון שהבעל יקדים אותה וייקח הכול, קרי ירוקן את החשבון. מה יהיה עד שהיא תצליח לקבל מזונות? הפיתרון לחשש מאלימות הוא הכלל של הגנה עצמית. אם את חוששת מאלימות, תעברי למקלט לנשים מוכות או תפני לבית המשפט ותוציאי צו הגנה.

לגבי גבר בוגד אין תוצאות משפטיות דומות, הוא לא יפסיד כסף או רכוש או את המשמורת.

חשוב מאד לא לבגוד. אישה בוגדת מפסידה את מזונותיה ואת הסכום הרשום בכתובה שלה. אם הדיון מתנהל בבית דין רבני, היא עלולה גם לאבד את משמורת הילדים ואת חלקה ברכוש הרשום על שם הבעל.