מקצוע עריכת הדין פועל בשוק פרטי וחופשי, וכל עו"ד רשאי לגבות שכר בראות עיניו, לפי הוותק והמוניטין שלו. לא כל עורך-דין גובה את שכרו באחוזים. אני למשל נוהגת לגבות שכר טרחה בסכום נקוב וקצוב מראש, ולא על פי אחוזים. ישנם חוקים המגבילים את גובה שכר עורכי הדין ל-3-4 אחוזים בעניינים מסוימים, בהם עורכי-הדין פועלים במינוי מטעם בית המשפט – למשל כשהם משמשים מנהלי עיזבון או כונסי נכסים. לשכת עורכי-הדין מצאה לנכון להתערב דווקא בעיקר בכיוון ההפוך – ישנם כללים שקובעים תעריף שכר טרחת עו"ד מינימאלי בנושאים מסוימים, קרי כזה שאסור לעו"ד לגבות פחות ממנו.

התשובה היא חיובית. העוולה של סרבנות גט היא מטיבה בעלת אופי מתמשך, כך שניתן לתבוע פעם נוספת ולקבל פיצוי נוסף. אם בתביעה הראשונה לא נפסק פיצוי עבור המשך סירוב עתידי, הרי שאין בזה כפל תביעה.

בשום אופן לא! זו תהיה עברה פלילית, וקיים גם חשש שתחויב לשלם לאשתך הראשונה פיצויים על כך, אם תיתבע על ידה, אפילו ללא הוכחת נזק.

למרבה הצער, אם לא תוכיחי לבית הדין הרבני שבעלך מסוכן, לא יחייבו אותו לתת לך גט. לכל היותר יפסקו שזו מצווה, ואת זה קשה יותר לאכוף. פני נא לייעוץ על מנת לברר אם קיימות לך עילות גירושין נוספות. לחילופין – הגישי תביעה למזונות אישה. ככה כבר תקבלי ממנו גט…

כדאי, יתכן שגם לאחר פירוד קצר יותר בית הדין יפסוק לגירושין, כדי שהצדדים הפרודים לא יחטאו. ככל שהפירוד ארוך יותר, וככל שקטן הסיכוי לשלום-בית ופיוס, כך תגבר נטיית בית הדין הרבני לחייב בגט.