עד לאחרונה, רק במקרה שהאמא או האבא של הילדים נפטרו, והנותר בחיים מתנגד לקשר עם הסבים, היתה לסבים זכות מפורשת בחוק לתבוע ביקורים של נכדיהם ביולי 2012 תוקן החוק, וכיום, גם במקרה ששני ההורים של הילדים בחיים ומתנגדים לקשר עם הסבים – יש זכות עמידה, קרי ניתן לפנות לבימ"ש, שיחליט לפי טובת הקטין. בתיקון החדש הזה לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הוכפפה גם זכות התביעה של סבים שכולים לטובת הילד.

בהעדר הסכמה אחרת בין ההורים – בדרך כלל מגיל 3. במקור ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כך בהסתמך על הספר "לישון כמו תינוק" של ד"ר אבי שדה מ- 1999 (כיום כבר פרופסור). אם האב היה זה שקם בלילה, האכיל, רחץ, חיתל והתינוק קשור אליו – אולי יתנו גם קודם. אם האב לא יודע באיזה צד נכנס הבקבוק ובאיזה צד החיתול – אולי אח"כ, אבל במצב רגיל, לא קיצוני לכאן או לכאן כמו בדוגמאות שנתתי, לינה – מגיל 3.

לרוב הילדים נמסרים למשמורת האם, ולעתים ישנם מקרים של הסתה של הילדים נגד האב, עד כדי ניכור הורי, שאז הילדים בכלל מסרבים לפגוש באב. מתי האם תצליח בכך? כשהאב היה מלכתחילה שחקן ספסל, ולא היה מעורב באמת בגידול הילדים ובחייהם. אני מציעה ככלל רביעי – חיזוק ושיפור הקשר עם הילדים. וזו עצה טובה מאד לא רק לגבר שמתגרש, אלא גם לגבר שרוצה להישאר נשוי.

אתה צריך להגיש תביעת משמורת, להוכיח שהמסוגלות ההורית שלך גבוהה מזו של אשתך, ומעשה החטיפה בהחלט מוכיח זאת, ושטובת הילדים דורשת שיהיו איתך. ככל שהילדים גדולים יותר, וככל שהילדים עצמם יביעו רצון לגור איתך, כך יגדלו סיכויי ההצלחה של התביעה. אם לא הוגשה עדיין לביהמ"ש תביעה בעניין המשמורת, עדיף לך כגבר לפנות לביה"ד הרבני, ששם הנטייה היא לתת משמורת על בנים זכרים לאב, לפחות מעל גיל 6. גם בבית המשפט האזרחי יש לך סיכוי לא רע לקבל משמורת, ובפרט אם המלצות ועדת שניט תאומצנה ותהפוכנה לחוק מחייב, כי אז מעמד האב והאם יהיה שווה בתחרות על המשמורת.

רק אם ייקבע שכישוריו ההוריים של בעלך עדיפים על שלך, יהיה לו סיכוי לקבל את המשמורת. אם אתם בעלי מסוגלות הורית דומה, יתכן שתיקבע משמורת משותפת, והילד יתגורר פרקי זמן שווים עם כל אחד מכם. אינך כותבת לי לאן הגיש בעלך את התביעה ראשון. יש לכך השפעה כמובן על סיכויי ההליך. בבית הדין הרבני ילד מגיל שש נמסר למשמורת האב לעתים קרובות כדי שזה ילמדו תורה. גם בבית המשפט האזרחי, היום קל יותר מאשר בעבר לגבר לקבל משמורת על ילדיו. מנגד, אדם אלים, אשר תקף והכה את אשתו, ספק אם הוא ראוי לשמש הורה משמורן, וניתן לטעון כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית גם לגבי ילדו הקטין.