השיקול המכריע בקביעת הסדרי ראיה הוא טובת הילד. אם פקידת הסעד תמליץ על ביקורים שאינם לטובת ילדייך, ובית המשפט יאמץ את המלצתה, תוכלי לערער לבית משפט גבוה יותר. כמו כן, בלי לחכות לסוף ולראות את פסק-הדין, עוד במסגרת ההליך הנוכחי, אם המלצת פקידת הסעד אינה נכונה לדידך, עליך לבקש מבית המשפט למנות פסיכולוג מומחה שימליץ על הסדרי ראייה. חוות-דעת כזו שתוגש לתיק יכולה לגבור על המלצת פקידת הסעד בתסקירה.

חינוך הילדים מסור לשיקול דעתם של שני ההורים, ובהעדר הסכמה – בית המשפט יכריע לפי טובת הקטין, לאחר היוועצות במומחים או בעובדת-סוציאלית. כמו כן תישמע דעת הקטינים, ככל שהללו מסוגלים להביעה. פנה לבית המשפט בהקדם על מנת למנוע מאשתך לשעבר לקבוע עובדות בשטח.

אני ממליצה לך לפנות לבית המשפט, ולבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הקטין. כך תימנע מראש חטיפה. אם תתבצע חטיפה, היות ומקום המגורים הרגיל של הילד הינו בארץ, תוכל לתבוע את החזרתו מכוח אמנת האג הרלבנטית, וסביר להניח שתזכה בתביעה, אך תאלץ לנהל אותה בחו"ל, בארץ החטיפה.

ניתן לחייב אם שמסכלת את הסדרי הראיה בקביעות לשלם קנסות בשל כל ביקור שמתבטל ללא סיבה או ללא התראה מוקדמת. ניתן למצוא בפסיקה קנסות בגובה של 500, 750, 1,000, 3,000, וכן סכומים נוספים שביניהם, וזאת עבור כל ביקור וביקור! לאחרונה ניתנה החלטה שקבעה פיצוי גבוה במיוחד – 10,000 ₪ בשל כל ביקור שהאם תטרפד. אני ממליצה לתבוע.

לפי פסיקה מחייבת, אם האב והאם מקיימים משמורת שווה לגמרי, עדיין על האב לשלם מזונות, ולממן 75% מצרכי הילדים. ישנו גם תקדים שלא פסק מזונות, אך בערכאה נמוכה יותר, וכאשר האם הרוויחה יותר מאשר האב. ואולם, אם האב מחזיק בילדים לפרקי זמן ארוכים יותר מאשר האם, או שבמשמורתו מצויים ילדים משותפים אחרים, רבים יותר ממספר הילדים שגרים עם האם, אזי לפי הפסיקה האב לא ישלם מזונות לידי האם.