אני ממליצה לך לפנות לבית המשפט, ולבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הקטין. כך תימנע מראש חטיפה. אם תתבצע חטיפה, היות ומקום המגורים הרגיל של הילד הינו בארץ, תוכל לתבוע את החזרתו מכוח אמנת האג הרלבנטית, וסביר להניח שתזכה בתביעה, אך תאלץ לנהל אותה בחו"ל, בארץ החטיפה.

ניתן לחייב אם שמסכלת את הסדרי הראיה בקביעות לשלם קנסות בשל כל ביקור שמתבטל ללא סיבה או ללא התראה מוקדמת. ניתן למצוא בפסיקה קנסות בגובה של 500, 750, 1,000, 3,000, וכן סכומים נוספים שביניהם, וזאת עבור כל ביקור וביקור! לאחרונה ניתנה החלטה שקבעה פיצוי גבוה במיוחד – 10,000 ₪ בשל כל ביקור שהאם תטרפד. אני ממליצה לתבוע.

לפי פסיקה מחייבת, אם האב והאם מקיימים משמורת שווה לגמרי, עדיין על האב לשלם מזונות, ולממן 75% מצרכי הילדים. ישנו גם תקדים שלא פסק מזונות, אך בערכאה נמוכה יותר, וכאשר האם הרוויחה יותר מאשר האב. ואולם, אם האב מחזיק בילדים לפרקי זמן ארוכים יותר מאשר האם, או שבמשמורתו מצויים ילדים משותפים אחרים, רבים יותר ממספר הילדים שגרים עם האם, אזי לפי הפסיקה האב לא ישלם מזונות לידי האם.

האב זכאי להיפגש עם בנו, והבן זכאי להיפגש עם אביו. בהנחה שקיים כבר פסק-דין שקובע הסדרי ראיה (אם לאו – בן זוגך צריך להגיש תחילה תביעה מתאימה, לקביעת ביקורים): אם מדובר בילד קטן, אשר המניעה לקשר אינה ממנו, ניתן לתבוע את אימו בהליכי ביזיון בית-המשפט. אם מדובר בילד גדול יותר, שעמד על דעתו, ומסרב לקשר – הרי בגילאים מסוימים ובנסיבות מסוימות ניתן להפחית ואף לבטל את תשלומי המזונות.

לא בהכרח. בעת הגירושין הראשונים, בית המשפט השווה בין המסוגלות ההורית של האישה לבין זו של בעלה הראשון. נקבע שבעלה הראשון הוא הורה טוב ממנה, והילדים נמסרו לחזקתו. כיום, בעת הגירושין השניים, ההשוואה תיערך בין האישה לבין בעלה השני, ויתכן שהיא תימצא בעלת מסוגלות הורית גבוהה משלו, והיא תקבל את המשמורת, או לפחות משמורת משותפת. כמו כן, הפסיקה קובעת כי המסוגלות ההורית נמדדת לגבי כל ילד בנפרד, ויתכן שהורה יגדל היטב ילד אחד, אבל את האח או האחות של אותו ילד בית המשפט לא יניח לו לגדל, ואפילו יוציא את הילד לאימוץ.