משמורת ילדים

אני גרושה כבר 7 וחצי שנים. בעלי לשעבר לא הצמיד מעולם את סכום המזונות עבור בננו למדד, בניגוד לאמור בהסכם הגירושין. כמו כן היו איחורים רבים בתשלומים. איימתי על האב שאפנה להוצל"פ, והוא איים בתגובה לתבוע משמורת משותפת. האם כדאי לי להסתכן?

אם החוב שנצבר הינו גדול, השאלה אם לוותר עליו היא בעיקר כלכלית, ולא משפטית. אם את חיה מהיד לפה ולא מסתדרת וודאי תתקשי יותר לוותר על סכום נכבד. אמנם כיום נטיית בתי המשפט הינה בבירור לטובת משמורת משותפת, אך סביר להניח שפנייה של האב בנושא משמורת אחרי כמעט 8 שנים, ושנולדה רק בתגובה לפנייתך אליו לתשלום חוב המזונות, תיחשד ע"י ביהמ"ש כבלתי כנה, ולא בטוח שתביעתו תצלח.  

יש לי בן זוג גרוש שלא רואה את הבן שלו כבר שלוש שנים, כי גרושתו לא מסכימה, ועדיין הוא משלם מזונות. מה החוק קובע לגבי הסדרי ראייה?

האב זכאי להיפגש עם בנו, והבן זכאי להיפגש עם אביו. בהנחה שקיים כבר פסק-דין שקובע הסדרי ראיה (אם לאו – בן זוגך צריך להגיש תחילה תביעה מתאימה, לקביעת ביקורים): אם מדובר בילד קטן, אשר המניעה לקשר אינה ממנו, ניתן לתבוע את אימו בהליכי ביזיון בית-המשפט. אם מדובר בילד גדול יותר, שעמד על דעתו, ומסרב לקשר – הרי בגילאים מסוימים ובנסיבות מסוימות ניתן להפחית ואף לבטל את תשלומי המזונות.

אישה שהתגרשה בעבר, והילדים לא בחזקתה. מאז התחתנה שוב ונולדו לה עוד ילדים. האם לאור התקדים של הנישואין הראשונים, גם עתה היא לא תקבל חזקה על הילדים מהנישואין בפרק ב'?

לא בהכרח. בעת הגירושין הראשונים, בית המשפט השווה בין המסוגלות ההורית של האישה לבין זו של בעלה הראשון. נקבע שבעלה הראשון הוא הורה טוב ממנה, והילדים נמסרו לחזקתו. כיום, בעת הגירושין השניים, ההשוואה תיערך בין האישה לבין בעלה השני, ויתכן שהיא תימצא בעלת מסוגלות הורית גבוהה משלו, והיא תקבל את המשמורת, או לפחות משמורת משותפת. כמו כן, הפסיקה קובעת כי המסוגלות ההורית נמדדת לגבי כל ילד בנפרד, ויתכן שהורה יגדל היטב ילד אחד, אבל את האח או האחות של אותו ילד בית המשפט לא יניח לו לגדל, ואפילו יוציא את הילד לאימוץ.

הבת שלי גרושה. היא וויתרה על ילדיה. כרגע היא נישאה בשנית, ולה ולבעלה יש ילדה. האם בית המשפט ייתן לה בחזרה את הילדים במידה ובעלה רוצה לטפל בהם?

אם בתך וויתרה על משמורת הילדים מרצונה עובר לגירושין, ולא עקב החלטה של בית המשפט, שמצא שהאב עדיף עליה, אזי אין בתיק ביהמ"ש ממצאים לרעתה. כך או אחרת, נושא החזקת הילדים הוא לעולם פתוח לדיונים מחודשים, ולבית המשפט יש סמכות להעביר ילדים מבית הורה אחד לבית האחר. השיקול המכריע הוא טובת הילד. תיתכן עדיפות להורה שמנהל אורח חיים משפחתי תקין ובריא, בו יכולים הילדים להשתלב. בתך צריכה להגיש תביעת משמורת, לבקש לקבל את הילדים, ובית המשפט יברר, בעזרת עובדים סוציאליים, ואולי גם פסיכולוגים, היכן יהיה לילדים טוב יותר, ויחליט בהתאם.

שמעתי כבר שבית המשפט נותן לפקידות סעד סמכות לקבוע הסדרי ראיה וביקורים בין אב לילדיו, אבל האם יכול להיות דבר כזה שבית המשפט יסמיך פקידת סעד לקבוע משמורת זמנית על הילדים במקום לקבוע בעצמו?

כן. בית המשפט רשאי להעביר את ההכרעה לפקיד-סעד. זה קורה בעיקר כשמדובר במקרה דחוף, בפגרת בתי המשפט וכו'. ניתן יהיה לעתור לבית המשפט לשינוי ההחלטה בהמשך. קיימת הצעת חוק חדשה לפיה המצב ישונה, ובית המשט לא יוכל להעביר את ההכרעה לפקידי סעד, גם לא לגבי הסדרי ראיה.