משמורת ילדים

אני גרושה כבר 7 וחצי שנים. בעלי לשעבר לא הצמיד מעולם את סכום המזונות עבור בננו למדד, בניגוד לאמור בהסכם הגירושין. כמו כן היו איחורים רבים בתשלומים. איימתי על האב שאפנה להוצל"פ, והוא איים בתגובה לתבוע משמורת משותפת. האם כדאי לי להסתכן?

אם החוב שנצבר הינו גדול, השאלה אם לוותר עליו היא בעיקר כלכלית, ולא משפטית. אם את חיה מהיד לפה ולא מסתדרת וודאי תתקשי יותר לוותר על סכום נכבד. אמנם כיום נטיית בתי המשפט הינה בבירור לטובת משמורת משותפת, אך סביר להניח שפנייה של האב בנושא משמורת אחרי כמעט 8 שנים, ושנולדה רק בתגובה לפנייתך אליו לתשלום חוב המזונות, תיחשד ע"י ביהמ"ש כבלתי כנה, ולא בטוח שתביעתו תצלח.  

אשתי לשעבר רוצה שילדינו ילמדו בבית ספר חרדי, ואני מעוניין שיישארו בחינוך ממלכתי-דתי, כפי שהיה עד היום. לא קבענו הסדר לנושא חינוך הילדים בהסכם הגירושין. מי יקבע?

חינוך הילדים מסור לשיקול דעתם של שני ההורים, ובהעדר הסכמה – בית המשפט יכריע לפי טובת הקטין, לאחר היוועצות במומחים או בעובדת-סוציאלית. כמו כן תישמע דעת הקטינים, ככל שהללו מסוגלים להביעה. פנה לבית המשפט בהקדם על מנת למנוע מאשתך לשעבר לקבוע עובדות בשטח.

אשתי היא צרפתייה במוצאה. היא טוענת שמסוכן לחיות פה בארץ, ומאיימת לעבור עם הבן המשותף שלנו לגור אצל הוריה שחיים בצרפת. כיצד עלי לפעול?

אני ממליצה לך לפנות לבית המשפט, ולבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הקטין. כך תימנע מראש חטיפה. אם תתבצע חטיפה, היות ומקום המגורים הרגיל של הילד הינו בארץ, תוכל לתבוע את החזרתו מכוח אמנת האג הרלבנטית, וסביר להניח שתזכה בתביעה, אך תאלץ לנהל אותה בחו"ל, בארץ החטיפה.

כבר 5 שנים שאשתי בנפרד לא נותנת לי לראות את ילדיי. האם יש פיתרון?

ניתן לחייב אם שמסכלת את הסדרי הראיה בקביעות לשלם קנסות בשל כל ביקור שמתבטל ללא סיבה או ללא התראה מוקדמת. ניתן למצוא בפסיקה קנסות בגובה של 500, 750, 1,000, 3,000, וכן סכומים נוספים שביניהם, וזאת עבור כל ביקור וביקור! לאחרונה ניתנה החלטה שקבעה פיצוי גבוה במיוחד – 10,000 ₪ בשל כל ביקור שהאם תטרפד. אני ממליצה לתבוע.

האם במקרה של משמורת משותפת האב לא צריך לשלם מזונות לידי האם?

לפי פסיקה מחייבת, אם האב והאם מקיימים משמורת שווה לגמרי, עדיין על האב לשלם מזונות, ולממן 75% מצרכי הילדים. ישנו גם תקדים שלא פסק מזונות, אך בערכאה נמוכה יותר, וכאשר האם הרוויחה יותר מאשר האב. ואולם, אם האב מחזיק בילדים לפרקי זמן ארוכים יותר מאשר האם, או שבמשמורתו מצויים ילדים משותפים אחרים, רבים יותר ממספר הילדים שגרים עם האם, אזי לפי הפסיקה האב לא ישלם מזונות לידי האם.