אם החוב שנצבר הינו גדול, השאלה אם לוותר עליו היא בעיקר כלכלית, ולא משפטית. אם את חיה מהיד לפה ולא מסתדרת וודאי תתקשי יותר לוותר על סכום נכבד. אמנם כיום נטיית בתי המשפט הינה בבירור לטובת משמורת משותפת, אך סביר להניח שפנייה של האב בנושא משמורת אחרי כמעט 8 שנים, ושנולדה רק בתגובה לפנייתך אליו לתשלום חוב המזונות, תיחשד ע"י ביהמ"ש כבלתי כנה, ולא בטוח שתביעתו תצלח.  

כן. בית המשפט רשאי להעביר את ההכרעה לפקיד-סעד. זה קורה בעיקר כשמדובר במקרה דחוף, בפגרת בתי המשפט וכו'. ניתן יהיה לעתור לבית המשפט לשינוי ההחלטה בהמשך. קיימת הצעת חוק חדשה לפיה המצב ישונה, ובית המשט לא יוכל להעביר את ההכרעה לפקידי סעד, גם לא לגבי הסדרי ראיה.

השיקול המכריע בקביעת הסדרי ראיה הוא טובת הילד. אם פקידת הסעד תמליץ על ביקורים שאינם לטובת ילדייך, ובית המשפט יאמץ את המלצתה, תוכלי לערער לבית משפט גבוה יותר. כמו כן, בלי לחכות לסוף ולראות את פסק-הדין, עוד במסגרת ההליך הנוכחי, אם המלצת פקידת הסעד אינה נכונה לדידך, עליך לבקש מבית המשפט למנות פסיכולוג מומחה שימליץ על הסדרי ראייה. חוות-דעת כזו שתוגש לתיק יכולה לגבור על המלצת פקידת הסעד בתסקירה.

חינוך הילדים מסור לשיקול דעתם של שני ההורים, ובהעדר הסכמה – בית המשפט יכריע לפי טובת הקטין, לאחר היוועצות במומחים או בעובדת-סוציאלית. כמו כן תישמע דעת הקטינים, ככל שהללו מסוגלים להביעה. פנה לבית המשפט בהקדם על מנת למנוע מאשתך לשעבר לקבוע עובדות בשטח.

אני ממליצה לך לפנות לבית המשפט, ולבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הקטין. כך תימנע מראש חטיפה. אם תתבצע חטיפה, היות ומקום המגורים הרגיל של הילד הינו בארץ, תוכל לתבוע את החזרתו מכוח אמנת האג הרלבנטית, וסביר להניח שתזכה בתביעה, אך תאלץ לנהל אותה בחו"ל, בארץ החטיפה.