הסכם גירושין כולל ארבעה פרקים עיקריים: הראשון מסדיר את סוגיית הגירושין, וניתן לכלול בו גם ניסיון של שלום-בית או טיפול זוגי. השני מסדיר את שאלת המשמורת והסדרי הראייה והביקורים. השלישי קובע את מזונות הילדים (האישה ברגיל מוותר על מזונותיה לעת גירושין, שהרי לאחר הגירושין לא מגיעים לה דמי מזונות). הרביעי עוסק בחלוקת הרכוש המשותף והסדר איזון המשאבים בין בני הזוג. כדאי לך להתייעץ עם עו"ד לפני שאת מתחילה לנהל מו"מ עם בעלך, כדי לדעת מה החוק קובע ומה מקובל בכל אחד מהנושאים הללו. מוטב לנהל את המו"מ בעזרת עו"ד מנוסה אשר בקיא בניסוח הסכמי גירושין. לא מומלץ לערוך הסכם גירושין ללא עו"ד מומחה בדיני משפחה, ועדיף שלכל צד יהיה עו"ד משלו, אשר יוכל לייעץ לו בדיוק מה מגיע לו ולחוב חובת נאמנות רק כלפי אותו צד.

הנוסח שציינת היה נפוץ יותר בעבר בהסכמי ממון, ומטרתו לתת להם תוקף לפי הדין הדתי החל בבתי הדין הרבניים – דיני ההלכה. אין לו קשר ליכולתה של האישה לתבוע את הסכום הרשום בכתובה, אשר מגיע לה לקבלו אם הבעל דורש לגרשה, למעט במקרים בהם מתקיימת לבעל עילת פטור מתשלום הכתובה, כגון בגלל שהאישה בגדה בו.

לפי הפסיקה, הסכם הממון לא יהיה תקף לאחר שתינשאו. כאשר הסכם ממון נחתם בעת שהצדדים אינם עומדים לקראת חתונה, לא חובה לאשר אותו בבית המשפט, והוא עדיין תקף. ואולם, אם בסופו של דבר הם כן מתחתנים, חובה לאשר את ההסכם בפני נוטריון או בבית המשפט, או לחתום על הסכם חדש, ולאשר אותו, שאם לא כן ההסכם אינו תקף.