האח שגר בבית ויתר אחיו הם שותפים במקרקעין. היות שהאח הזה גר בבית לבדו, ומונע מיתר השותפים להשתמש גם הם בבית, הם יכולים לתבוע ממנו דמי שימוש ראויים, שהם בבחינת שכר-דירה. כיון שכמחצית הבית (ליתר דיוק שש עשיריות מהבית) שייכת לאח הזה, הוא יצטרך לשלם רק חלק יחסי מדמי השכירות המקובלים עבור בית כזה (ארבע עשיריות), עבור חלקם של האחים האחרים. האחים יכולים להגיש גם תביעה לפירוק השיתוף, בית המשפט ימנה כונס נכסים שיוציא את האח מהבית, ימכור אותו ויחלק את התמורה בין כל האחים, כל אחד לפי חלקו.

ישנם כל מיני סוגים של צוואות. הסוג שניתן להכין לבד בבית, בלי עדים, בלי עו"ד, בלי בית משפט, קרוי "צוואה בכתב יד". צוואה כזו חייבת להיות בכתב ידו של המצווה.

הפסיקה התייחסה רבות לסכסוכים בין אחים ילידי מושבים, לאחר שאחד מהם מונה ל"בן-ממשיך", או שהמשק נמסר לו כירושה בצוואת הוריו, ואילו האחרים לא קיבלו דבר. אנסח בקצרה את הכללים בתחום זה. יש לבדוק את ההסכם הרלבנטי בין החבר לאותו מושב (האגודה השיתופית), ובינו לבין הסוכנות היהודית ומינהל מקרקעי ישראל (הסכם המשבצת). אם מדובר בזכויות מתיישב אשר לפי ההסכם אינן עוברות בירושה, אזי הזכויות שייכות רק לבן הממשיך, והוא אינו צריך לפצות את אחיו, היורשים האחרים, על כך שלא קיבלו מאומה. מאידך, אם זהו משק בר- מכירה ובר -הורשה, או אז היורש של המשק לפי צוואה יצטרך לפצות את יתר היורשים, והם יוכלו לתבוע אותו בבית המשפט לעשות כן.

אם מדפיסים אותה אז כבר צריך 2 עדים שיחתמו עליה, ויש הצהרות משפטיות שעל העדים להצהיר, וקשה להכין צוואה כזו ללא עו"ד. כתב היד זה הכלל הכי חשוב, את הפגם הזה אי אפשר לרפא ובלעדיו תיפסל הצוואה.

אין לך כל דרך חוקית לדעת אם בן-זוגך ביטל או שינה את צוואתו. צוואה היא עניין פרטי. רק לאחר אריכות ימיו, תוכלי להגיש לקיום את הצוואה שבידיך, ואם לא תוגש לקיום צוואה אחרת (יתכן גם שהופקדה צוואה אחרת), צוואה תקפה משפטית ומאוחרת יותר מהצוואה שאת מכירה, הצוואה שלך תקוים ותקבל תוקף. מנגד, את עונה כנראה על הגדרת ידועה בציבור, ולכן גם אם הצוואה לטובתך בוטלה, יתכן שאת יורשת על פי דין, ויתכן שמגיעות לך זכויות למעין מזונות ו/או לשיתוף ברכוש. פני לייעוץ משפטי.