לא נוכחות עוה"ד היא המכרעת, אם כי היא מבטיחה לכם הסכם שיערך לפי החוק, אלא הצורך במסמך כתוב. הסכם בין יורשים חייב להיערך בכתב. אני ממליצה לכם לאשר את ההסכם בבית המשפט, אחרת אם הוא יופר, מי שייפגע לא יוכל לקבל סעדים מתאימים. אי אפשר להגיש תביעות לפי הסכם לא תקף. אנשים ישרים לעתים מקיימים כלשונו גם הסכם שאיננו תקף משפטית, ולא מגיעים לבתי משפט. אלא מה – ברגע שההסכם הוא רק בעל-פה, כל אחד עלול לזכור, להבין או לפרש אחרת את תוכנו, ואז יתגלעו סכסוכים. אני ממליצה להיעזר בעו"ד בכל זאת, וכך גם תופנו על ידו לסוגיות ובעיות אפשריות שאינכם ערים להן.

אם חמותך השאירה צוואה תקפה, אז תוכנה יגלה אם בעלך הוא יורש אם לאו. הדרך לגלות היא לבקש צו ירושה על פי דין, כי לפי החוק – בהעדר צוואה – זכותו של בעלך שווה לזו של הילדים הנוספים של אמו. אם ישנה צוואה – מי שאוחז בה יצטרך להגיש אותה, אחרת יינתן צו ירושה לפי הבקשה, ובעלך יירש את חלקו.

כללי הפרשנות של צוואות זכו לאחרונה לדיונים רבים מאד בפסיקת בתי המשפט, כאשר לשונה של הצוואה סתרה לנסיבות עובדתיות חיצוניות המלמדות על כוונה אחרת של המוריש. ואולם, צוואה כמו שאת מתארת איננה נשמעת כפתוחה לפרשנות. בהעדר עדויות ברורות, מפורשות וחד-משמעיות, על כוונה נוגדת של האב המנוח, כוונה להעניק במסגרת צוואה זו חלק גדול יותר לאחד הבנים, אזי הדירה תתחלק בין הבנים בחלקים שווים, לפי פירושה הפשוט של הצוואה.

גם ללא צוואה הם יירשו בשווה, אבל כדאי אולי בכ"ז להניח צוואה למקרה שאחד הבנים חלילה ילך לעולמו לפניך, ולקבוע מי יקבל את חלקו.

עליך לקבל מהבנק את מסמכי פתיחת החשבון, ולבדוק את סעיף "ההיוותרות בחיים" או "אריכות חיים". זהו הסעיף שקובע מה יקרה לחשבון משותף אם אחד השותפים ילך לעולמו, והאם לשותף הנותר בחיים יהיה מותר להמשיך לפעול בחשבון. לא שמעתי על חוק חדש כזה, אולי מדובר בתקנות פנימיות של הבנק. יש לי איזה ניחוש שאולי הכוונה לחוק להגנת רכוש מופקד, אבל הוא מ-1964, לא ממש חדש. הוא קובע בטלות של הרשאות או יפויי כוח אחרי 10 שנים. אם בעצם סבתא נתנה לאבא הרשאה, ולא בעלות בחשבון, אז התוקף הוא רק ל-10 שנים. אז מומלץ לקחת את מסמכי פתיחת החשבון ולפנות לעו"ד לקבלת יעוץ.