חוזה למראית עין הוא חוזה חסר תוקף, וניתן לפנות לבית המשפט כדי שזה יכריז על בטלותו. הכוונה לחוזה אשר האמור בו אינו תואם לכוונת הצדדים האמיתית, או לעסקה שאכן נקשרה בפועל. למשל: לעתים כאשר הבעל נקלע או עומד להיקלע לחובות, אזי הוא והאישה חותמים על הסכם גירושין פיקטיבי, ובו הם מנסים להבריח את הרכוש המשפחתי מפני נושיו של הבעל, על ידי כך שהם רושמים בהסכם שהאישה מקבלת את הרכוש, ואילו הבעל יישא בחובות, למרות שאין להם כוונה אמיתית להיפרד ולחלק את נכסיהם.

לא ממש. הסכם גירושין אמנם אינו חייב להיות חתום ע"י עו"ד, אבל העובדה שלא התייעצתם עם עו"ד, או לפחות לא עם כזה שבקיא בדיני משפחה, הביאה לכך שההסכם בהחלט אינו מגן עליך בצורה טובה. ראשית, קרן הפנסיה אינה כפופה להסכם, ויתכן שלא תכבד אותו, בפרט אם הוא נוגד לתקנון שלה, ועוד בהעדר פסק-דין תקף המופנה אליה. שנית, לא ניתן לתת הוראות בדבר ירושה בהסכם ממון, אלא רק בצוואה. את עלולה להישאר קרחת מכאן ומכאן, ללא הפנסיה וללא מחצית העיזבון. כדאי לך להתייעץ עם עו"ד כדי לברר אם ניתן עדיין להגיש תביעות מתאימות כדי להציל מה שאפשר.

בהחלט! חשוב מאד לחתום על הסכם ממון כדי להגן על נכסייך וליצור הפרדה בינך לבין חובותיו של בעלך לעתיד. לנושים ישנה במקרים מסוימים עילת תביעה ישירה נגד אחד מבני הזוג בשל חובותיו של האחר, והם יכולים לתבוע מהראשון לשלם מנכסיו שלו את חובותיו של השני. אני ממליצה להיעזר רק בעו"ד מומחה בדיני משפחה ולקבל יעוץ מתאים.

חובה לאשר אותו כתנאי לתוקפו. לפני החתונה אפשר לאשר אותו אצל נוטריון או בבית המשפט או בית הדין, ואחרי החתונה אפשר רק בבית המשפט.

בעיקרון ירושה שמקבלים אינה משותפת, אבל אם אתה תכניס כספי ירושה שקיבלת לחשבון משותף שלך ושל אשתך לעתיד, תהפוך אותם על ידי כך למשותפים, ואם אתם תנהגו לגבי הדירה שתקבל בירושה באופן שמלמד לפי הפסיקה על "כוונת שיתוף" בה, גם הדירה שקיבלת בירושה עלולה להפוך למשותפת. לכן עדיף בכל זאת לערוך הסכם הפרדת רכוש, כי אז ההסכם קובע.