אי אפשר לחייב את האחים פיזית להשתתף בטיפול, אבל אפשר לתבוע מהם כספים במסגרת תביעת מזונות עבור אמא, ולממן כך הוצאות על מטפלים או עזרה במשק הבית. אמא תוכל לגמול לכן, הבנות, אחרי 120, באם תניח צוואה מתאימה לטובתכן. אם אמא אינה צלולה דיה על מנת לתבוע אותם, אתם יכולות לבקש למנות לה אפוטרופוס, לרבות אחת או יותר מכן, על מנת שיוכל לתבוע בשמה.

בתי המשפט מעדיפים למנות קרוב משפחה מדרגה ראשונה על פני אפוטרופוס זר חיצוני. ככל שהקשר המשפחתי של המבקש אל החסוי הוא קרוב יותר, וככל שאכן המבקש מטפל בפועל בחסוי ודואג לצרכיו, כך משתפרים סיכוייו להתמנות. אם החסוי מסוגל להביע את דעתו – בית המשפט יתחשב גם בה.

ובכן, ניתן לפנות לבית המשפט, למנות לה אפוטרופוס אחר, ולהוציא אותה מהבית. ניתן גם לבקש מבית המשפט להתקין בבית מצלמות, יש תקדים כזה – שבו היה חשש שבת שטיפלה בהוריה הדמנטיים בביתם פוגעת בהם. הצו ניתן לבקשת יתר אחיה.

נדגים בעזרת פס"ד מעניין שהתפרסם בנושא. לאישה קשישה הייתה מטפלת שהחתימה אותה על מסמכים שונים, ובעזרתם גנבה את כל כספיה, בסך מאות אלפי ₪, מהבנק. אחרי מותה, האחיין שלה, שהיה היורש היחידי של הקשישה לפי צוואתה, גילה שאין כסף. הוא תבע את המטפלת, וזכה במשפט, אבל לא הצליח לגבות ממנה שקל, כי היא כבר בזבזה את הכול. אז הוא תבע את הבנק, וטען שהבנק היה רשלן כשנתן למטפלת למשוך סכומים כאלה ולא חשד. התברר שהפקידה בבנק אכן הייתה מצלצלת, למשל כשנמשך שיק ע"ס 400,000 ₪, אבל מי שענה לטלפון הייתה המטפלת, שאמרה לה שהכול בסדר. ביהמ"ש קבע שהאחיין בעצמו אשם ברשלנות, שכן הוא ידע שמצבה המנטאלי של הקשישה התדרדר, ולכן הוא היה צריך להגיש בקשה להתמנות לאפוטרופוס שלה, ואז היא לא הייתה יכולה לחתום על מסמכים כאלה.

בית המשפט הוא שממנה אפוטרופוס, ובית המשפט מוסמך גם לפטר או להחליף אותו. אם קיים יסוד להאמין שהאפוטרופוס שמונה פועל בניגוד לטובת החסויה, אפשר לפנות לבית המשפט ולבקש שימונה אפוטרופוס אחר או נוסף, כאשר זה יכול להיות קרוב משפחה אחר, עורך-דין או גוף מוסדי שעיסוקו בכך.