אחייך אכן עלולים לתבוע אותך בתור "אפוטרופוס למעשה" של אימכם, לדרוש ממך מתן חשבונות ואף לתבוע החזר כספים, אם לא שימשו לצורכי האם בלבד, או שלא הושקעו לפי דרישות החוק. אני ממליצה לך לעתור למינוי שלך בתור אפוטרופוס לאם, מה שיהיה קל יותר אם אכן היא מסכימה לכך, וכך תהנה ממטריה מגוננת מפני תביעות עתידיות עקב הפיקוח של בית המשפט ושל האפוטרופוס הכללי.

בד"כ נבחרים ע"י ביהמ"ש קרובי משפחה מדרגה ראשונה, אבל אם הם לא מגיעים להסכמה ביניהם מי ישמש אפוטרופוס, או לא סומכים זה על זה, אזי ניתן למנות עו"ד חיצוני, או גוף מוסדי שעיסוקו בכך.

למרות שקיים פיקוח של ביהמ"ש ושל האפוטרופוס הכללי, גם זה קורה. לכן כדאי לקרובי המשפחה תמיד לפקוח עין על הנעשה, לבקש דו"חות מהאפוטרופוס ולקיים מעקב, ואם יש בעיה לפנות לביהמ"ש.

כל עוד שבעלך בחיים, בית המשפט לא ימנה לילדים אפוטרופוס נוסף פרט לו, לא את הורייך ולא את הוריו, אלא רק במקרים נדירים, למשל אם יוכח כי בעלך אינו מסוגל לדאוג לילדים, או מסכן אותם. הורים יכולים לבחור אפוטרופוס בצוואתם רק למקרה ששניהם ימותו גם יחד, ואז בית המשפט נוהג להתחשב בזה במסגרת שיקוליו.

ברגע שחוששים לצלילותו של קשיש, יש לפנות מיד לביהמ"ש לענייני משפחה, ולבקש להכריז עליו פסול-דין ולמנות לו אפוטרופוס. פסול דין אינו יכול לבצע פעולות משפטיות, ואז לא משנה על מה נוכלים יחתימו את הקשיש, המסמך יהיה חסר כל תוקף. כאן מדובר על אפוטרופוס לרכוש. יש גם אפוט' לגוף, שמחליט למשל לעניין ביצוע טיפולים רפואיים בקשיש, או לעניין השמת הקשיש במוסד זה או אחר. לבקשה המוגשת לביהמ"ש יש לצרף חוות דעת פסיכו-גריאטרית.