ברגע שנרכשה דירה חדשה על שם שניכם, יש בכך משום הצהרה שלך שהדירה החדשה שייכת לשניכם בחלקים שווים, למרות שחלק מהמימון בא ממכירת דירה שקיבלת במתנה, ולכאורה איננה משותפת. כדי למנוע תוצאה כזו היה עליך לכרות הסכם ממון עם בעלך, או לרשום חלק גדול יותר מהדירה על שמך.

כל עוד לא מכרת את הנכסים שירשת והכנסת את הכסף לחשבון משותף, הירושה אינה משותפת מלכתחילה, ובפרט שכלל לא התגוררתם באותו בית, אלא בכלל בבית אחר, אלא אם כן בעלך יצליח להוכיח שאת בכל זאת התכוונת לשתף אותו בירושה, בתביעה לפי "כוונת שיתוף". נטל ההוכחה רובץ על בעלך.

אימך הייתה צריכה להבטיח את זכויותיה ולתבוע תשלום עבור אותו חלק מהפנסיה שנצבר בשנות החיים המשותפים עוד בחיי בעלה בנפרד, כחלק מאיזון המשאבים ביניהם. רוב קרנות הפנסיה משלמות פנסיה לאלמנה או גרושה שחיה בנפרד מבעלה, רק אם המנוח המשיך לשלם לה מזונות אחרי הגט ועד מותו. הפנסיה תשולם לאישה שחיתה בפועל יחד עם המנוח בשנה לפני שנפטר, גם אם לא הייתה נשואה לו בכלל. אם ישנה גם אישה חוקית שמקבלת מזונות, וגם בת-זוג שעימה חי המנוח, אזי הפנסיה תתחלק ביניהן.

כיון שהעסק נפתח לאחר הפירוד ביניכם, קרי לאחר מועד הקרע, ספק רב בעיני אם הוא משותף. לכן מחד, לא תוכלי לתבוע חלק מהרווחים, ומאידך, אם העסק יקלע לחובות, בעלך בנפרד לא יוכל לדרוש ממך להשתתף בהם. יתכן חריג לתשובתי אם בהקמת העסק השקיע בעלך כספים משותפים, ואם ברצונך לברר זאת לעומק, לשם כך עליך לפנות לקבלת יעוץ משפטי. אגב, אם העסק החדש עושה חייל, זו עשויה להיות עילה להגדלת מזונות.

פיצויים שאדם מקבל בגלל פגיעה גופנית שעבר, כמו תאונת עבודה או תאונת דרכים, אינם משותפים, ולבן או בת הזוג לא מגיע שום חלק מהם, לא חצי ולא פחות. אבל, אם הגבר מקבל סכום כזה, זה מאפשר לתבוע מזונות יפים לאישה ולילד, וכך בעצם ליהנות בעקיפין מן הפיצויים.