אם החוב שנצבר הינו גדול, השאלה אם לוותר עליו היא בעיקר כלכלית, ולא משפטית. אם את חיה מהיד לפה ולא מסתדרת וודאי תתקשי יותר לוותר על סכום נכבד. אמנם כיום נטיית בתי המשפט הינה בבירור לטובת משמורת משותפת, אך סביר להניח שפנייה של האב בנושא משמורת אחרי כמעט 8 שנים, ושנולדה רק בתגובה לפנייתך אליו לתשלום חוב המזונות, תיחשד ע"י ביהמ"ש כבלתי כנה, ולא בטוח שתביעתו תצלח.  

לא בהכרח. בעת הגירושין הראשונים, בית המשפט השווה בין המסוגלות ההורית של האישה לבין זו של בעלה הראשון. נקבע שבעלה הראשון הוא הורה טוב ממנה, והילדים נמסרו לחזקתו. כיום, בעת הגירושין השניים, ההשוואה תיערך בין האישה לבין בעלה השני, ויתכן שהיא תימצא בעלת מסוגלות הורית גבוהה משלו, והיא תקבל את המשמורת, או לפחות משמורת משותפת. כמו כן, הפסיקה קובעת כי המסוגלות ההורית נמדדת לגבי כל ילד בנפרד, ויתכן שהורה יגדל היטב ילד אחד, אבל את האח או האחות של אותו ילד בית המשפט לא יניח לו לגדל, ואפילו יוציא את הילד לאימוץ.

אם בתך וויתרה על משמורת הילדים מרצונה עובר לגירושין, ולא עקב החלטה של בית המשפט, שמצא שהאב עדיף עליה, אזי אין בתיק ביהמ"ש ממצאים לרעתה. כך או אחרת, נושא החזקת הילדים הוא לעולם פתוח לדיונים מחודשים, ולבית המשפט יש סמכות להעביר ילדים מבית הורה אחד לבית האחר. השיקול המכריע הוא טובת הילד. תיתכן עדיפות להורה שמנהל אורח חיים משפחתי תקין ובריא, בו יכולים הילדים להשתלב. בתך צריכה להגיש תביעת משמורת, לבקש לקבל את הילדים, ובית המשפט יברר, בעזרת עובדים סוציאליים, ואולי גם פסיכולוגים, היכן יהיה לילדים טוב יותר, ויחליט בהתאם.

כן. בית המשפט רשאי להעביר את ההכרעה לפקיד-סעד. זה קורה בעיקר כשמדובר במקרה דחוף, בפגרת בתי המשפט וכו'. ניתן יהיה לעתור לבית המשפט לשינוי ההחלטה בהמשך. קיימת הצעת חוק חדשה לפיה המצב ישונה, ובית המשט לא יוכל להעביר את ההכרעה לפקידי סעד, גם לא לגבי הסדרי ראיה.

השיקול המכריע בקביעת הסדרי ראיה הוא טובת הילד. אם פקידת הסעד תמליץ על ביקורים שאינם לטובת ילדייך, ובית המשפט יאמץ את המלצתה, תוכלי לערער לבית משפט גבוה יותר. כמו כן, בלי לחכות לסוף ולראות את פסק-הדין, עוד במסגרת ההליך הנוכחי, אם המלצת פקידת הסעד אינה נכונה לדידך, עליך לבקש מבית המשפט למנות פסיכולוג מומחה שימליץ על הסדרי ראייה. חוות-דעת כזו שתוגש לתיק יכולה לגבור על המלצת פקידת הסעד בתסקירה.