הפסיקה התייחסה רבות לסכסוכים בין אחים ילידי מושבים, לאחר שאחד מהם מונה ל"בן-ממשיך", או שהמשק נמסר לו כירושה בצוואת הוריו, ואילו האחרים לא קיבלו דבר. אנסח בקצרה את הכללים בתחום זה. יש לבדוק את ההסכם הרלבנטי בין החבר לאותו מושב (האגודה השיתופית), ובינו לבין הסוכנות היהודית ומינהל מקרקעי ישראל (הסכם המשבצת). אם מדובר בזכויות מתיישב אשר לפי ההסכם אינן עוברות בירושה, אזי הזכויות שייכות רק לבן הממשיך, והוא אינו צריך לפצות את אחיו, היורשים האחרים, על כך שלא קיבלו מאומה. מאידך, אם זהו משק בר- מכירה ובר -הורשה, או אז היורש של המשק לפי צוואה יצטרך לפצות את יתר היורשים, והם יוכלו לתבוע אותו בבית המשפט לעשות כן.

אם מדפיסים אותה אז כבר צריך 2 עדים שיחתמו עליה, ויש הצהרות משפטיות שעל העדים להצהיר, וקשה להכין צוואה כזו ללא עו"ד. כתב היד זה הכלל הכי חשוב, את הפגם הזה אי אפשר לרפא ובלעדיו תיפסל הצוואה.

אין לך כל דרך חוקית לדעת אם בן-זוגך ביטל או שינה את צוואתו. צוואה היא עניין פרטי. רק לאחר אריכות ימיו, תוכלי להגיש לקיום את הצוואה שבידיך, ואם לא תוגש לקיום צוואה אחרת (יתכן גם שהופקדה צוואה אחרת), צוואה תקפה משפטית ומאוחרת יותר מהצוואה שאת מכירה, הצוואה שלך תקוים ותקבל תוקף. מנגד, את עונה כנראה על הגדרת ידועה בציבור, ולכן גם אם הצוואה לטובתך בוטלה, יתכן שאת יורשת על פי דין, ויתכן שמגיעות לך זכויות למעין מזונות ו/או לשיתוף ברכוש. פני לייעוץ משפטי.

אם אימך החורגת אכן מכרה את הדירה, מה שתוכלי לברר בנקל בלשכת מרשם המקרקעין (אשר העיון בתיקיה הינו פתוח וציבורי), פירוש הדבר הוא שהדירה הייתה רשומה כולה על שמה. כיצד הגיעה הדירה להיות רשומה רק על שמה? או שאביך העביר לה את חלקו במתנה או בתמורה, או שהיה לה ייפוי כוח מאת אביך שאפשר לה למכור את חלקו עוד בחייו, או שהוא הוריש לה את הדירה בצוואה. אם אביך לא היה מניח צוואה, ואף לא מעביר את הדירה לאשתו, אזי הייתה חלה ירושה על פי דין, מחצית הדירה היה עוברת לאשתו השנייה, והמחצית השנייה הייתה מתחלקת בין כל ילדיו. ישנה גם אפשרות שהדירה הייתה דירתה של אימך החורגת, ומראש הייתה רשומה רק על שמה. גם אז, ישנן נסיבות בהן תוכלי לדרוש חלק בדירה כזו, בתור יורשת של אביך, למשל מכוח חזקת שיתוף או כוונת שיתוף, כדי לבדוק אם יש לך סיכוי משפטי עלייך להיוועץ בעו"ד מומחה בדיני משפחה וירושה.

אמנם ניתן לרפא פגם של העדר תאריך כשאין לבית המשפט ספק באמיתות הצוואה, אבל הבעיה היא שאם מוצאים יותר מצוואה אחת, בהעדר תאריך לא יודעים איזו מהן מאוחרת יותר, ולכן גוברת.