אם תציין בצוואה את פרטיו של הילד, שם מלא, מס' ת"ז, כתובת, שם אימו, תאריך לידה, ותבהיר כי הוא יורש אותך ללא תנאי, יהיה די בצוואה כדי להוריש לו את עיזבונך. ואולם, אין די בצוואה לצורך ביצוע רישום אבהות במשרד הפנים, לשם כך צריך להגיש תביעה מתאימה לביהמ"ש, ובהעדר חשש ממזרות לבצע בצו ביהמ"ש בדיקת רקמות.

גם בהעדר צוואה, ובהעדר קרובי משפחה מן הדרגה הראשונה, עדיין יתכן כי ישנם קרובים מפרנטלות מרוחקות יותר, והם יזכו בעיזבון לפי חוק הירושה. בכל מקרה, בהעדר צוואה לטובתך, אתה, שאינך קרוב משפחה של המנוח, לא תוכל לקבל את הדירה. בהעדר יורשים חוקיים, מדינת ישראל תירש את המנוח. אם ההבטחה הושמעה בנוכחות עדים, יתכן שניתן יהיה לקיים אותה בתור צוואה בעל-פה (צוואת שכיב מרע), וזאת רק אם חברך השמיע אותה על ערש דווי, ובהתקיים תנאים חוקיים נוספים. פנה לייעוץ משפטי.

כל אלה אינם בכלל העיזבון, ולא עוברים לפי צוואה. יש לקבל מהקופה או מחברת הביטוח טופס שבו ממנים מוטב/נהנה, וכך בוחרים למי יעברו הכספים.

האח שגר בבית ויתר אחיו הם שותפים במקרקעין. היות שהאח הזה גר בבית לבדו, ומונע מיתר השותפים להשתמש גם הם בבית, הם יכולים לתבוע ממנו דמי שימוש ראויים, שהם בבחינת שכר-דירה. כיון שכמחצית הבית (ליתר דיוק שש עשיריות מהבית) שייכת לאח הזה, הוא יצטרך לשלם רק חלק יחסי מדמי השכירות המקובלים עבור בית כזה (ארבע עשיריות), עבור חלקם של האחים האחרים. האחים יכולים להגיש גם תביעה לפירוק השיתוף, בית המשפט ימנה כונס נכסים שיוציא את האח מהבית, ימכור אותו ויחלק את התמורה בין כל האחים, כל אחד לפי חלקו.

הפסיקה התייחסה רבות לסכסוכים בין אחים ילידי מושבים, לאחר שאחד מהם מונה ל"בן-ממשיך", או שהמשק נמסר לו כירושה בצוואת הוריו, ואילו האחרים לא קיבלו דבר. אנסח בקצרה את הכללים בתחום זה. יש לבדוק את ההסכם הרלבנטי בין החבר לאותו מושב (האגודה השיתופית), ובינו לבין הסוכנות היהודית ומינהל מקרקעי ישראל (הסכם המשבצת). אם מדובר בזכויות מתיישב אשר לפי ההסכם אינן עוברות בירושה, אזי הזכויות שייכות רק לבן הממשיך, והוא אינו צריך לפצות את אחיו, היורשים האחרים, על כך שלא קיבלו מאומה. מאידך, אם זהו משק בר- מכירה ובר -הורשה, או אז היורש של המשק לפי צוואה יצטרך לפצות את יתר היורשים, והם יוכלו לתבוע אותו בבית המשפט לעשות כן.