חוזה למראית עין הוא חוזה חסר תוקף, וניתן לפנות לבית המשפט כדי שזה יכריז על בטלותו. הכוונה לחוזה אשר האמור בו אינו תואם לכוונת הצדדים האמיתית, או לעסקה שאכן נקשרה בפועל. למשל: לעתים כאשר הבעל נקלע או עומד להיקלע לחובות, אזי הוא והאישה חותמים על הסכם גירושין פיקטיבי, ובו הם מנסים להבריח את הרכוש המשפחתי מפני נושיו של הבעל, על ידי כך שהם רושמים בהסכם שהאישה מקבלת את הרכוש, ואילו הבעל יישא בחובות, למרות שאין להם כוונה אמיתית להיפרד ולחלק את נכסיהם.

לא ממש. הסכם גירושין אמנם אינו חייב להיות חתום ע"י עו"ד, אבל העובדה שלא התייעצתם עם עו"ד, או לפחות לא עם כזה שבקיא בדיני משפחה, הביאה לכך שההסכם בהחלט אינו מגן עליך בצורה טובה. ראשית, קרן הפנסיה אינה כפופה להסכם, ויתכן שלא תכבד אותו, בפרט אם הוא נוגד לתקנון שלה, ועוד בהעדר פסק-דין תקף המופנה אליה. שנית, לא ניתן לתת הוראות בדבר ירושה בהסכם ממון, אלא רק בצוואה. את עלולה להישאר קרחת מכאן ומכאן, ללא הפנסיה וללא מחצית העיזבון. כדאי לך להתייעץ עם עו"ד כדי לברר אם ניתן עדיין להגיש תביעות מתאימות כדי להציל מה שאפשר.

למרבה הצער, אם לא תוכיחי לבית הדין הרבני שבעלך מסוכן, לא יחייבו אותו לתת לך גט. לכל היותר יפסקו שזו מצווה, ואת זה קשה יותר לאכוף. פני נא לייעוץ על מנת לברר אם קיימות לך עילות גירושין נוספות. לחילופין – הגישי תביעה למזונות אישה. ככה כבר תקבלי ממנו גט…

כדאי, יתכן שגם לאחר פירוד קצר יותר בית הדין יפסוק לגירושין, כדי שהצדדים הפרודים לא יחטאו. ככל שהפירוד ארוך יותר, וככל שקטן הסיכוי לשלום-בית ופיוס, כך תגבר נטיית בית הדין הרבני לחייב בגט.

ממש לאחרונה בית המשפט העליון קבע שלא ניתן לקבל פיצויים על בגידה, לא מבן הזוג הבוגד ולא מהמאהב או המאהבת. בכך שינה בית המשפט העליון הלכות קודמות שאישרו מתן פיצויים בנסיבות מסוימות. ואולם, אם בהסכם ממון קובעים פיצוי על בגידה, זה תופס. ניתן לכרות הסכם כזה גם לאחר הרבה שנות נישואין, כדי לרסן בוגד או בוגדת סדרתיים, ולהטיל קנסות, פיצויים או להסכים על העברת נכסים כסנקציה על בגידה.