הפנסיה הינה נכס משותף, אבל באופן רגיל מגיעה לך רק מחצית מהפנסיה. את כותבת שההסכם נעשה במשרד עו"ד. הסכם גירושין כזה, אשר דן בחלוקת הרכוש, צריך לקבל אישור בית- משפט ותוקף של פסק-דין, אחרת הוא אינו תקף. אני מציעה לך להגיש תביעה בגין הפרת ההסכם, להוכיח שבעלך עדיין עובד ובעל נכסים, ולדרוש את כל הפנסיה. אם לא יוכר תוקף ההסכם, מן הטעם שלא אושר כדין, כדאי לך להגיש תביעה לקבל מחצית מהרכוש של בעלך, כולל הרכוש שבחו"ל, ו/או לתבוע פיצויים בגובה הפנסיה החודשית, בטענה שלא היית מתגרשת ומוותרת על מזונותייך ועל כתובתך, וכן על חלקך ביתר הנכסים, אלמלא בעלך היה מתחייב שתקבלי את כל הפנסיה כל עוד הוא עובד ובעל נכסים אחרים.
גירושין
האם מישהי שהייתה נשואה לבעלה 14 שנים, ונפרדה ממנו, ובעלה נפטר, יש לה זכויות לבקש פנסיה על התקופה שהייתה נשואה לו? לפני שנפטר הייתה לו בת-זוג אחרת.
אימך הייתה צריכה להבטיח את זכויותיה ולתבוע תשלום עבור אותו חלק מהפנסיה שנצבר בשנות החיים המשותפים עוד בחיי בעלה בנפרד, כחלק מאיזון המשאבים ביניהם. רוב קרנות הפנסיה משלמות פנסיה לאלמנה או גרושה שחיה בנפרד מבעלה, רק אם המנוח המשיך לשלם לה מזונות אחרי הגט ועד מותו. הפנסיה תשולם לאישה שחיתה בפועל יחד עם המנוח בשנה לפני שנפטר, גם אם לא הייתה נשואה לו בכלל. אם ישנה גם אישה חוקית שמקבלת מזונות, וגם בת-זוג שעימה חי המנוח, אזי הפנסיה תתחלק ביניהן.
אני נמצא בתהליכי גירושין. הכול רשום רק על שמי. נישאנו בשנת 2001. אני רוצה לדעת איך מתחלקים ברכוש, בחובות, ומי רשאי לגור בבית עד שיאושר ההסכם?
ובכן, הרישום אינו מהווה ראיה מכרעת לבעלות בנכסים, כספים או זכויות. העובדה שהרכוש רשום על שמך אינה מבטיחה כלל כי הרכוש יימסר כולו רק לך אגב גירושין. נישאת בשנת 2001. אמנם לפי החוק, רכוש שהיה מצוי בבעלותך מלפני הנישואין שייך רק לך, אך ישנה פסיקה לפיה בהתקיים נסיבות מסוימות, בית המשפט יקבע שאשתך זכאית למחצית מן הרכוש, למרות שאתה הוא זה שהבאת אותו לנישואין, וזאת לפי כוונת שיתוף הנלמדת מהתנהגותכם. הרכוש והחובות יתחלקו לפי הסכם גירושין, ובהעדר הסכמה – לפי תביעות שתוגשנה לערכאות המשפטיות. עליך לקבל יעוץ משפטי כדי לדעת לאן כדאי לך לפנות. כל עוד שלא התגרשתם, אין מניעה שתתגוררו יחד בדירה. רק אם בית המשפט יוציא צו לסילוק יד או צו מניעה שאוסר מגורים בדירה, יהא על מי שנתבע לעזוב את הדירה המשותפת.
האם במקרה של משמורת משותפת האב לא צריך לשלם מזונות לידי האם?
לפי פסיקה מחייבת, אם האב והאם מקיימים משמורת שווה לגמרי, עדיין על האב לשלם מזונות, ולממן 75% מצרכי הילדים. ישנו גם תקדים שלא פסק מזונות, אך בערכאה נמוכה יותר, וכאשר האם הרוויחה יותר מאשר האב. ואולם, אם האב מחזיק בילדים לפרקי זמן ארוכים יותר מאשר האם, או שבמשמורתו מצויים ילדים משותפים אחרים, רבים יותר ממספר הילדים שגרים עם האם, אזי לפי הפסיקה האב לא ישלם מזונות לידי האם.
כבר 5 שנים שאשתי בנפרד לא נותנת לי לראות את ילדיי. האם יש פיתרון?
ניתן לחייב אם שמסכלת את הסדרי הראיה בקביעות לשלם קנסות בשל כל ביקור שמתבטל ללא סיבה או ללא התראה מוקדמת. ניתן למצוא בפסיקה קנסות בגובה של 500, 750, 1,000, 3,000, וכן סכומים נוספים שביניהם, וזאת עבור כל ביקור וביקור! לאחרונה ניתנה החלטה שקבעה פיצוי גבוה במיוחד – 10,000 ₪ בשל כל ביקור שהאם תטרפד. אני ממליצה לתבוע.