פיצויים שאדם מקבל בגלל פגיעה גופנית שעבר, כמו תאונת עבודה או תאונת דרכים, אינם משותפים, ולבן או בת הזוג לא מגיע שום חלק מהם, לא חצי ולא פחות. אבל, אם הגבר מקבל סכום כזה, זה מאפשר לתבוע מזונות יפים לאישה ולילד, וכך בעצם ליהנות בעקיפין מן הפיצויים.

בהרבה מקרים כאלה שהגיעו לבתי המשפט, ההורים ניסו לטעון שהכספים שהם שילמו לשם רכישת הדירה היו בעצם הלוואה, ולא מתנה. כשהזוג התגרש, ההורים תבעו לקבל את כספם בחזרה. בתי המשפט לא קיבלו זאת, ואמרו שיש הנחה כזו, מעין אקסיומה, שביחסים בין הורים וילדיהם, מתן כספים לרכישת דירה לרגל נישואין נעשה במתנה ולא כהלוואה. לכן אני ממליצה להורים שקונים דירה לבנם או בתם, לפחות עד שהנישואין של הזוג הצעיר יוכיחו את עצמם במבחן הזמן, לערוך הסכם הלוואה מסודר בכתב בינם לבין שני בני הזוג, לגבי כל כסף שהם מעבירים להם, ולרשום הערת אזהרה עליו בטאבו. ניתן גם פשוט להשאיר את הדירה על שמם של ההורים, ואפילו לעשות חוזה שכירות עם הזוג הצעיר, ולגבות מהם שכ"ד סמלי, או ריאלי, כדי שיהיה ברור שהם לא קיבלו את הדירה במתנה.

הפנסיה הינה נכס משותף, אבל באופן רגיל מגיעה לך רק מחצית מהפנסיה. את כותבת שההסכם נעשה במשרד עו"ד. הסכם גירושין כזה, אשר דן בחלוקת הרכוש, צריך לקבל אישור בית- משפט ותוקף של פסק-דין, אחרת הוא אינו תקף. אני מציעה לך להגיש תביעה בגין הפרת ההסכם, להוכיח שבעלך עדיין עובד ובעל נכסים, ולדרוש את כל הפנסיה. אם לא יוכר תוקף ההסכם, מן הטעם שלא אושר כדין, כדאי לך להגיש תביעה לקבל מחצית מהרכוש של בעלך, כולל הרכוש שבחו"ל, ו/או לתבוע פיצויים בגובה הפנסיה החודשית, בטענה שלא היית מתגרשת ומוותרת על מזונותייך ועל כתובתך, וכן על חלקך ביתר הנכסים, אלמלא בעלך היה מתחייב שתקבלי את כל הפנסיה כל עוד הוא עובד ובעל נכסים אחרים.

לא בהכרח. בעת הגירושין הראשונים, בית המשפט השווה בין המסוגלות ההורית של האישה לבין זו של בעלה הראשון. נקבע שבעלה הראשון הוא הורה טוב ממנה, והילדים נמסרו לחזקתו. כיום, בעת הגירושין השניים, ההשוואה תיערך בין האישה לבין בעלה השני, ויתכן שהיא תימצא בעלת מסוגלות הורית גבוהה משלו, והיא תקבל את המשמורת, או לפחות משמורת משותפת. כמו כן, הפסיקה קובעת כי המסוגלות ההורית נמדדת לגבי כל ילד בנפרד, ויתכן שהורה יגדל היטב ילד אחד, אבל את האח או האחות של אותו ילד בית המשפט לא יניח לו לגדל, ואפילו יוציא את הילד לאימוץ.

האב זכאי להיפגש עם בנו, והבן זכאי להיפגש עם אביו. בהנחה שקיים כבר פסק-דין שקובע הסדרי ראיה (אם לאו – בן זוגך צריך להגיש תחילה תביעה מתאימה, לקביעת ביקורים): אם מדובר בילד קטן, אשר המניעה לקשר אינה ממנו, ניתן לתבוע את אימו בהליכי ביזיון בית-המשפט. אם מדובר בילד גדול יותר, שעמד על דעתו, ומסרב לקשר – הרי בגילאים מסוימים ובנסיבות מסוימות ניתן להפחית ואף לבטל את תשלומי המזונות.