כלל שני הוא להקטין הכנסות ולהגדיל הוצאות וחובות. סמוך לפני הליך גירושין ובמהלכו לשכיר עדיף לא להגדיל את היקף המשרה ולא להרבות בעבודה בשעות נוספות. לעצמאי כדאי ליטול הלוואות, להרבות בהוצאות ולדחות ככל שניתן קבלת הכנסות. זה דומה לתכנון שעושים לקראת סוף שנת מס.

כי ככל שהבעל מרוויח יותר, כך ישלם יותר מזונות. ככל שיש לו יותר רכוש, כך יצטרך לתת לאישה בגירושין רכוש רב יותר. אם אשתך תחשוב שהעסק שלך משגשג, היא תדרוש חצי ממנו. מאידך, אם העסק מפסיד, היא לא תרצה להשתתף בו, אפילו אם עבדה בו שנים וניהלה גם את העסק וגם את הבעל. זה כמו הפתגם "להצלחה אבות רבים והכישלון יתום". ולא זו אף זו – אם לעסק יש חובות, הבעל גם יכול להגיש תביעה לחייב את האישה להשתתף בהם בשיעור מחצית.

כדאי, יתכן שגם לאחר פירוד קצר יותר בית הדין יפסוק לגירושין, כדי שהצדדים הפרודים לא יחטאו. ככל שהפירוד ארוך יותר, וככל שקטן הסיכוי לשלום-בית ופיוס, כך תגבר נטיית בית הדין הרבני לחייב בגט.

למרבה הצער, אם לא תוכיחי לבית הדין הרבני שבעלך מסוכן, לא יחייבו אותו לתת לך גט. לכל היותר יפסקו שזו מצווה, ואת זה קשה יותר לאכוף. פני נא לייעוץ על מנת לברר אם קיימות לך עילות גירושין נוספות. לחילופין – הגישי תביעה למזונות אישה. ככה כבר תקבלי ממנו גט…

בשום אופן לא! זו תהיה עברה פלילית, וקיים גם חשש שתחויב לשלם לאשתך הראשונה פיצויים על כך, אם תיתבע על ידה, אפילו ללא הוכחת נזק.