לבעיה שאת מציגה קיימים פתרונות משפטיים. ניתן להביא למכירת הדירה, וגם לגירושין, מבלי שבעלך יגיע ארצה. ניתן להחתים את בעלך על המסמכים הנחוצים בחו"ל על מנת להעביר את הדירה לבעלותך, וכן ניתן להגיש בישראל תביעות משפטיות להתרת הנישואין ולפירוק השיתוף בדירה.

עליך לתבוע בבית המשפט אכיפה וביצוע של ההסכם ופסה"ד. אם בעלך לא יחתום על המסמכים הנחוצים, ניתן לתבוע ממנו פיצויים על הפרת ההסכם, וכן לתבוע פסק דין הצהרתי שהדירה שייכת לך, ואז תוכלי לרשום אותה על שמך.

קיים סיכוי שבית המשפט יקבע בעתיד, אם תיפרדו, שזו דירה משותפת, מכוח הדוקטרינה של כוונת שיתוף, ובפרט אם תתגוררו בה זמן רב עם ילדיכם. לכן אני ממליצה לחתום על הסכם ממון קצר ולא להסתפק ברישום בלבד.

בהרבה מקרים כאלה שהגיעו לבתי המשפט, ההורים ניסו לטעון שהכספים שהם שילמו לשם רכישת הדירה היו בעצם הלוואה, ולא מתנה. כשהזוג התגרש, ההורים תבעו לקבל את כספם בחזרה. בתי המשפט לא קיבלו זאת, ואמרו שיש הנחה כזו, מעין אקסיומה, שביחסים בין הורים וילדיהם, מתן כספים לרכישת דירה לרגל נישואין נעשה במתנה ולא כהלוואה. לכן אני ממליצה להורים שקונים דירה לבנם או בתם, לפחות עד שהנישואין של הזוג הצעיר יוכיחו את עצמם במבחן הזמן, לערוך הסכם הלוואה מסודר בכתב בינם לבין שני בני הזוג, לגבי כל כסף שהם מעבירים להם, ולרשום הערת אזהרה עליו בטאבו. ניתן גם פשוט להשאיר את הדירה על שמם של ההורים, ואפילו לעשות חוזה שכירות עם הזוג הצעיר, ולגבות מהם שכ"ד סמלי, או ריאלי, כדי שיהיה ברור שהם לא קיבלו את הדירה במתנה.

אמנם הדירה שייכת לבעלך מלפני הנישואין, אבל יתכן שמגיע לך חלק ממנה, כגון אם שיפצתם או הרחבתם את הדירה יחד, אם שולמה משכנתא על הדירה במהלך הנישואין או אם תוכיחי שהייתה לכם כוונת שיתוף לגבי הדירה. פני בהקדם לייעוץ משפטי על מנת לברר את זכויותייך לאשורן.