כללי הפרשנות של צוואות זכו לאחרונה לדיונים רבים מאד בפסיקת בתי המשפט, כאשר לשונה של הצוואה סתרה לנסיבות עובדתיות חיצוניות המלמדות על כוונה אחרת של המוריש. ואולם, צוואה כמו שאת מתארת איננה נשמעת כפתוחה לפרשנות. בהעדר עדויות ברורות, מפורשות וחד-משמעיות, על כוונה נוגדת של האב המנוח, כוונה להעניק במסגרת צוואה זו חלק גדול יותר לאחד הבנים, אזי הדירה תתחלק בין הבנים בחלקים שווים, לפי פירושה הפשוט של הצוואה.

גם בהעדר צוואה, ובהעדר קרובי משפחה מן הדרגה הראשונה, עדיין יתכן כי ישנם קרובים מפרנטלות מרוחקות יותר, והם יזכו בעיזבון לפי חוק הירושה. בכל מקרה, בהעדר צוואה לטובתך, אתה, שאינך קרוב משפחה של המנוח, לא תוכל לקבל את הדירה. בהעדר יורשים חוקיים, מדינת ישראל תירש את המנוח. אם ההבטחה הושמעה בנוכחות עדים, יתכן שניתן יהיה לקיים אותה בתור צוואה בעל-פה (צוואת שכיב מרע), וזאת רק אם חברך השמיע אותה על ערש דווי, ובהתקיים תנאים חוקיים נוספים. פנה לייעוץ משפטי.

האח שגר בבית ויתר אחיו הם שותפים במקרקעין. היות שהאח הזה גר בבית לבדו, ומונע מיתר השותפים להשתמש גם הם בבית, הם יכולים לתבוע ממנו דמי שימוש ראויים, שהם בבחינת שכר-דירה. כיון שכמחצית הבית (ליתר דיוק שש עשיריות מהבית) שייכת לאח הזה, הוא יצטרך לשלם רק חלק יחסי מדמי השכירות המקובלים עבור בית כזה (ארבע עשיריות), עבור חלקם של האחים האחרים. האחים יכולים להגיש גם תביעה לפירוק השיתוף, בית המשפט ימנה כונס נכסים שיוציא את האח מהבית, ימכור אותו ויחלק את התמורה בין כל האחים, כל אחד לפי חלקו.

הפסיקה התייחסה רבות לסכסוכים בין אחים ילידי מושבים, לאחר שאחד מהם מונה ל"בן-ממשיך", או שהמשק נמסר לו כירושה בצוואת הוריו, ואילו האחרים לא קיבלו דבר. אנסח בקצרה את הכללים בתחום זה. יש לבדוק את ההסכם הרלבנטי בין החבר לאותו מושב (האגודה השיתופית), ובינו לבין הסוכנות היהודית ומינהל מקרקעי ישראל (הסכם המשבצת). אם מדובר בזכויות מתיישב אשר לפי ההסכם אינן עוברות בירושה, אזי הזכויות שייכות רק לבן הממשיך, והוא אינו צריך לפצות את אחיו, היורשים האחרים, על כך שלא קיבלו מאומה. מאידך, אם זהו משק בר- מכירה ובר -הורשה, או אז היורש של המשק לפי צוואה יצטרך לפצות את יתר היורשים, והם יוכלו לתבוע אותו בבית המשפט לעשות כן.

אם אימך החורגת אכן מכרה את הדירה, מה שתוכלי לברר בנקל בלשכת מרשם המקרקעין (אשר העיון בתיקיה הינו פתוח וציבורי), פירוש הדבר הוא שהדירה הייתה רשומה כולה על שמה. כיצד הגיעה הדירה להיות רשומה רק על שמה? או שאביך העביר לה את חלקו במתנה או בתמורה, או שהיה לה ייפוי כוח מאת אביך שאפשר לה למכור את חלקו עוד בחייו, או שהוא הוריש לה את הדירה בצוואה. אם אביך לא היה מניח צוואה, ואף לא מעביר את הדירה לאשתו, אזי הייתה חלה ירושה על פי דין, מחצית הדירה היה עוברת לאשתו השנייה, והמחצית השנייה הייתה מתחלקת בין כל ילדיו. ישנה גם אפשרות שהדירה הייתה דירתה של אימך החורגת, ומראש הייתה רשומה רק על שמה. גם אז, ישנן נסיבות בהן תוכלי לדרוש חלק בדירה כזו, בתור יורשת של אביך, למשל מכוח חזקת שיתוף או כוונת שיתוף, כדי לבדוק אם יש לך סיכוי משפטי עלייך להיוועץ בעו"ד מומחה בדיני משפחה וירושה.