מטרתו של הסכם גירושין היא לסיים ברוח טובה את קשר הנישואין, ללא מלחמות. אם כרתנו הסכם גירושין, ובסופו של דבר אנחנו נקלעים אחריו לתביעות בבתי משפט, סימן שעשינו טעויות בניסוח שלו. ישנן טעויות נפוצות, ויש להימנע מהן, כדי שהסכם הגירושין יהיה באמת סוף פסוק.

קודם כל מזל-טוב. בעיקרון אני ממליצה לך לערוך הסכם ממון. הוא יכול לקבוע הסדר של הפרדה רכושית בינך לבין אשתך לעתיד, וכך היא לא תוכל לתבוע ממך בעתיד חלק מהכספים ומהדירה. לפי הפסיקה גם ביטוח מנהלים הינו נכס משותף, לפחות לגבי החלק ממנו שנצבר בתקופת הנישואין. אמנם נכסים שהיו על שמך לפני הנישואין ונכסים שאתה מקבל בירושה אינם בהכרח משותפים, אבל כספים מתערבבים מטיבם במהלך השנים, או משמשים לרכישת נכסים, ואף דירת ירושה עלולה להפוך למשותפת, בעיקר אם גרים בה, לפי הקונסטרוקציה המשפטית של "כוונת שיתוף". לסיכום – בהחלט כדאי לערוך הסכם, ולא לשכוח לאשר אותו כדין.

גבר שלא מתנהל נכון בגירושין עלול להפסיד מאות אלפי ₪ ואף יותר. הוא עלול לשלם מזונות גבוהים, את הכתובה של האישה ומחצית מכול רכושו ומהמוניטין שלו, ואף עלול למצוא עצמו מנותק מילדיו.

מקצוע עריכת הדין פועל בשוק פרטי וחופשי, וכל עו"ד רשאי לגבות שכר בראות עיניו, לפי הוותק והמוניטין שלו. לא כל עורך-דין גובה את שכרו באחוזים. אני למשל נוהגת לגבות שכר טרחה בסכום נקוב וקצוב מראש, ולא על פי אחוזים. ישנם חוקים המגבילים את גובה שכר עורכי הדין ל-3-4 אחוזים בעניינים מסוימים, בהם עורכי-הדין פועלים במינוי מטעם בית המשפט – למשל כשהם משמשים מנהלי עיזבון או כונסי נכסים. לשכת עורכי-הדין מצאה לנכון להתערב דווקא בעיקר בכיוון ההפוך – ישנם כללים שקובעים תעריף שכר טרחת עו"ד מינימאלי בנושאים מסוימים, קרי כזה שאסור לעו"ד לגבות פחות ממנו.

התשובה היא חיובית. העוולה של סרבנות גט היא מטיבה בעלת אופי מתמשך, כך שניתן לתבוע פעם נוספת ולקבל פיצוי נוסף. אם בתביעה הראשונה לא נפסק פיצוי עבור המשך סירוב עתידי, הרי שאין בזה כפל תביעה.