בית המשפט המחוזי נתן בעבר הנחיה שהמינימום הוא 1,150 ₪ לילד, לא כולל הוצאות המדור והחינוך. היום זה מגיע ל- 1,300  ש"ח בערך.

היא יכולה לפנות להוצאה לפועל, ולפעול שם לגביית המזונות בעזרת פקודות מאסר, עיקולים, עיכוב יציאה מן הארץ וכדומה. אם הכנסותיה נמוכות ואין רכוש על שמה, היא יכולה לגבותם גם בעזרת המוסד לביטוח לאומי, שמשלם לה את המזונות, ופועל בעצמו בהוצאה לפועל נגד הבעל, כדי שהלה ישיב לו את התשלומים.

לפי הכנסותיו ונכסיו של האב מצד אחד ולפי צרכי הילדים מצד שני.

בעיקרון כן, אך גובהם רק שליש מהמזונות של בת מתחת לגיל 18. המזונות ישולמו למשך השנתיים של שירות חובה, לא בקבע כמובן, ואם הבת כבר עברה את גיל 18 היא חייבת לתבוע את אביה בעצמה ולא באמצעות אמא שלה. בן חייל- אותו דבר, אבל לשלוש שנים, כאורך שירות החובה של בנים.

תשובה: כלל חשוב הוא לחסוך בצד "קופה קטנה". בסכסוך גירושין הבעל עלול להפסיק להעביר כספים לאישה, ואם היא אינה עובדת ואין לה בצד חיסכון לשעת צרה, אזי לא רק שלא תוכל לשכור עו"ד, יתכן שלא יהיה לה ממה לקיים את עצמה ואת ילדיה. גם לאחר שבית המשפט פוסק מזונות, יש נשים שרצות אחרי הבעל חודשים ואף שנים בהוצאה לפועל ולא מצליחות לגבות אותם, אז חשוב שיהיה לה סכום כלשהו בצד.