אם בתך וויתרה על משמורת הילדים מרצונה עובר לגירושין, ולא עקב החלטה של בית המשפט, שמצא שהאב עדיף עליה, אזי אין בתיק ביהמ"ש ממצאים לרעתה. כך או אחרת, נושא החזקת הילדים הוא לעולם פתוח לדיונים מחודשים, ולבית המשפט יש סמכות להעביר ילדים מבית הורה אחד לבית האחר. השיקול המכריע הוא טובת הילד. תיתכן עדיפות להורה שמנהל אורח חיים משפחתי תקין ובריא, בו יכולים הילדים להשתלב. בתך צריכה להגיש תביעת משמורת, לבקש לקבל את הילדים, ובית המשפט יברר, בעזרת עובדים סוציאליים, ואולי גם פסיכולוגים, היכן יהיה לילדים טוב יותר, ויחליט בהתאם.

לא בהכרח. בעת הגירושין הראשונים, בית המשפט השווה בין המסוגלות ההורית של האישה לבין זו של בעלה הראשון. נקבע שבעלה הראשון הוא הורה טוב ממנה, והילדים נמסרו לחזקתו. כיום, בעת הגירושין השניים, ההשוואה תיערך בין האישה לבין בעלה השני, ויתכן שהיא תימצא בעלת מסוגלות הורית גבוהה משלו, והיא תקבל את המשמורת, או לפחות משמורת משותפת. כמו כן, הפסיקה קובעת כי המסוגלות ההורית נמדדת לגבי כל ילד בנפרד, ויתכן שהורה יגדל היטב ילד אחד, אבל את האח או האחות של אותו ילד בית המשפט לא יניח לו לגדל, ואפילו יוציא את הילד לאימוץ.

אתה צריך להגיש תביעת משמורת, להוכיח שהמסוגלות ההורית שלך גבוהה מזו של אשתך, ומעשה החטיפה בהחלט מוכיח זאת, ושטובת הילדים דורשת שיהיו איתך. ככל שהילדים גדולים יותר, וככל שהילדים עצמם יביעו רצון לגור איתך, כך יגדלו סיכויי ההצלחה של התביעה. אם לא הוגשה עדיין לביהמ"ש תביעה בעניין המשמורת, עדיף לך כגבר לפנות לביה"ד הרבני, ששם הנטייה היא לתת משמורת על בנים זכרים לאב, לפחות מעל גיל 6. גם בבית המשפט האזרחי יש לך סיכוי לא רע לקבל משמורת, ובפרט אם המלצות ועדת שניט תאומצנה ותהפוכנה לחוק מחייב, כי אז מעמד האב והאם יהיה שווה בתחרות על המשמורת.

לרוב הילדים נמסרים למשמורת האם, ולעתים ישנם מקרים של הסתה של הילדים נגד האב, עד כדי ניכור הורי, שאז הילדים בכלל מסרבים לפגוש באב. מתי האם תצליח בכך? כשהאב היה מלכתחילה שחקן ספסל, ולא היה מעורב באמת בגידול הילדים ובחייהם. אני מציעה ככלל רביעי – חיזוק ושיפור הקשר עם הילדים. וזו עצה טובה מאד לא רק לגבר שמתגרש, אלא גם לגבר שרוצה להישאר נשוי.

בהעדר הסכמה אחרת בין ההורים – בדרך כלל מגיל 3. במקור ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כך בהסתמך על הספר "לישון כמו תינוק" של ד"ר אבי שדה מ- 1999 (כיום כבר פרופסור). אם האב היה זה שקם בלילה, האכיל, רחץ, חיתל והתינוק קשור אליו – אולי יתנו גם קודם. אם האב לא יודע באיזה צד נכנס הבקבוק ובאיזה צד החיתול – אולי אח"כ, אבל במצב רגיל, לא קיצוני לכאן או לכאן כמו בדוגמאות שנתתי, לינה – מגיל 3.