לגבי מי שהתחתן אחרי 1974, החוק קובע שנכסים שהובאו לנישואין אינם משותפים, ולא צריך להתחלק בהם אם מתגרשים. לגבי מי שהתחתן קודם לכן, יתכן שיחול שיתוף לפי חזקת השיתוף. גם כאן יתכן שתוכח כוונת שיתוף, ואז גם מי שנישא אחרי 74' יצטרך להתחלק בנכסים שהוא הביא לנישואין.

לאור התקופה הארוכה בה אתם מתגוררים בבית, יש לך סיכוי סביר להצליח בתביעה לפי "כוונת שיתוף", ולקבל פסק דין לפיו הבית הינו משותף. אם יש לכם ילדים, אם אלה נישואין ראשונים, אם שולמה משכנתא עבור הבית או שבוצעו בו שיפוצים במהלך הנישואין, כל אלו משפרים את סיכוייך לזכות בתביעה כזו.

במקור הכספים אינם משותפים, אבל אם מכניסים אותם לחשבון משותף – הם יהפכו למשותפים.

בעיקרון כספים שמתקבלים בירושה אינם משותפים, אבל אם תכניסי את כספי ירושה שקיבלת לחשבון בנק משותף שלך ושל בעלך, או למשל תשתמשי בהם כדי לרכוש דירה שתירשם ע"ש שניכם, את תהפכי אותם על ידי כך למשותפים, כאילו נתת לבעלך חצי מהם במתנה.

הרישום על שמך בלבד אינו מונע קביעת שיתוף בנכס. כדבר שבשגרה ביהמ"ש קובע שנכס שרשום רק ע"ש אחד מבני הזוג, שייך גם לבן הזוג הלא רשום. אשר למתנה – גם דירה שנתקבלה במתנה עלולה להפוך למשותפת. לגבי מי שנישא לפני 1/1/1974, לעתים ביהמ"ש קובע לפי חזקת השיתוף שמתנות הן כן משותפות, ובפרט כשזו דירת המגורים של המשפחה, שנחשבת בפסיקה ל"גולת הכותרת של חזקת השיתוף". לגבי מי שנישא אחרי 1.1.1974, אמנם חל חוק יחסי ממון בין בני-הזוג מ-1973, הקובע כי מתנות אינן משותפות, אבל לעתים קרובות ביהמ"ש קובע שבני הזוג התנהגו לגבי הדירה הזו באופן שמעיד על כך שהם התכוונו שהיא תהיה משותפת, והופך אותה למשותפת לפי כוונת שיתוף.