לאור התקופה הארוכה בה אתם מתגוררים בבית, יש לך סיכוי סביר להצליח בתביעה לפי "כוונת שיתוף", ולקבל פסק דין לפיו הבית הינו משותף. אם יש לכם ילדים, אם אלה נישואין ראשונים, אם שולמה משכנתא עבור הבית או שבוצעו בו שיפוצים במהלך הנישואין, כל אלו משפרים את סיכוייך לזכות בתביעה כזו.

במקור הכספים אינם משותפים, אבל אם מכניסים אותם לחשבון משותף – הם יהפכו למשותפים.

בעיקרון כספים שמתקבלים בירושה אינם משותפים, אבל אם תכניסי את כספי ירושה שקיבלת לחשבון בנק משותף שלך ושל בעלך, או למשל תשתמשי בהם כדי לרכוש דירה שתירשם ע"ש שניכם, את תהפכי אותם על ידי כך למשותפים, כאילו נתת לבעלך חצי מהם במתנה.

הרישום על שמך בלבד אינו מונע קביעת שיתוף בנכס. כדבר שבשגרה ביהמ"ש קובע שנכס שרשום רק ע"ש אחד מבני הזוג, שייך גם לבן הזוג הלא רשום. אשר למתנה – גם דירה שנתקבלה במתנה עלולה להפוך למשותפת. לגבי מי שנישא לפני 1/1/1974, לעתים ביהמ"ש קובע לפי חזקת השיתוף שמתנות הן כן משותפות, ובפרט כשזו דירת המגורים של המשפחה, שנחשבת בפסיקה ל"גולת הכותרת של חזקת השיתוף". לגבי מי שנישא אחרי 1.1.1974, אמנם חל חוק יחסי ממון בין בני-הזוג מ-1973, הקובע כי מתנות אינן משותפות, אבל לעתים קרובות ביהמ"ש קובע שבני הזוג התנהגו לגבי הדירה הזו באופן שמעיד על כך שהם התכוונו שהיא תהיה משותפת, והופך אותה למשותפת לפי כוונת שיתוף.

לרשותך דרכי פעולה אחדות. את יכולה להגיש תביעות לבית המשפט ובמסגרתן להטיל עיקול על הבית או להוציא צו מניעה שאוסר על בעלך למכור אותו או לעשות בו כל עסקה שהיא שתפגע בזכויותייך. סביר להניח שמוקנות גם לך זכויות בעלות בבית, לפי חזקת שיתוף, כוונת שיתוף או חוק יחסי ממון בין בני הזוג, וכך תוכלי לתבוע רישום מחצית ממנו על שמך. כמו כן, כאישה את זכאית למזונות מבעלך, וחלק מהזכות למזונות הינה הזכות למדור, כלומר לקורת גג. עליך להתייעץ בדחיפות עם עו"ד, כדי לדעת מה הן בדיוק זכויותייך בבית, וכדי להחליט לאיזו ערכאה כדאי לך לפנות – לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. בבית הדין הרבני, למרות שהדיון בו עלול לעתים לקפח את האישה, ניתן לתבוע סעד של מדור ייחודי, שיאפשר לך לגור בבית כחלק מזכותך למדור גם אם אין לך בכלל זכויות בו, והוא באמת שייך עלפי דין רק לבעלך.