התשובה היא חיובית. העוולה של סרבנות גט היא מטיבה בעלת אופי מתמשך, כך שניתן לתבוע פעם נוספת ולקבל פיצוי נוסף. אם בתביעה הראשונה לא נפסק פיצוי עבור המשך סירוב עתידי, הרי שאין בזה כפל תביעה.

בשום אופן לא! זו תהיה עברה פלילית, וקיים גם חשש שתחויב לשלם לאשתך הראשונה פיצויים על כך, אם תיתבע על ידה, אפילו ללא הוכחת נזק.

למרבה הצער, אם לא תוכיחי לבית הדין הרבני שבעלך מסוכן, לא יחייבו אותו לתת לך גט. לכל היותר יפסקו שזו מצווה, ואת זה קשה יותר לאכוף. פני נא לייעוץ על מנת לברר אם קיימות לך עילות גירושין נוספות. לחילופין – הגישי תביעה למזונות אישה. ככה כבר תקבלי ממנו גט…

בתור התובעת את יכולה לסגור כל תיק שפתחת, ולבטל כל צו שביקשת. מספיק לרשום בקשה, אפילו לבדך בכתב יד, ולהכניס אותה לתיק. אני מקווה שאת רוצה לסגור את התיק משום שהתפייסת עם בעלך, וחזרתם לשלום-בית, ולא מכיוון שגילית שהיה עדיף לך לתבוע בבית המשפט לענייני משפחה… טיפ חשוב: אני מציעה לך לקחת במזכירות בית הדין את ההחלטה על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ במו ידייך, ולמסור אותה פיזית במשטרת הגבולות בשדה התעופה, כיון שלעתים קורות תקלות, ביטול הצו אינו נשלח או שאינו נרשם במחשב, ואז בפעם הבאה שתרצו לטוס לחו"ל, ימנעו זאת מבעלך בשדה התעופה, ובמקום חופשה תצטרכו לרוץ לבית הדין ולבטל את הצו, לאחר שהתיק כבר יישלח לארכיב, ואז כבר תזדקקו לעו"ד.

מבחינה הלכתית, ברגע שמדובר בנישואין אזרחיים, בית הדין הרבני לא דורש בכלל עילת גירושין, כלומר- פוסק לגירושין גם ללא סיבה, די שאחד הצדדים מבקש זאת. יצאה פסיקה של בג"צ לפיה נחוצה עילה כדי לחייב אדם להתגרש, ולא די בהיות הנישואין שלא כדמו"י כעילה. הדיינים התאימו עצמם לפסיקת בג"צ, אך נוצר רושם של "מס שפתיים" בלבד. הם כותבים בפסקיהם שיש משבר, פירוד, הנישואין נכשלו, אין סיכוי לשלום-בית, ואז מחייבים בגט. למעשה, הרטוריקה השתנתה, אך לא התוצאה. לכן יתכן שבעלך יצליח לאלצך להתגרש.