לא. אישה שבגדה או מרדה או איבדה את מזונותיה לפי החלטה של ביה"ד הרבני, תאבד גם את כתובתה. אישה שקיבלה סכומים גבוהים מן הבעל בשל חלוקת רכוש בעת גירושין, או בתור יורשת שלו לאחר מותו, לא תקבל בנוסף גם את מלוא הכתובה. אישה שתבעה גירושין גם כן תאבד לרוב את כתובתה, כי הכתובה נועדה להגן על אישה שהבעל תובע ודורש לגרש אותה, ולא על אישה שאינה רוצה בבעל והיא זו שיוזמת את הגירושין.

בתיק הרישום לנישואין של בני הזוג ברבנות שמור עותק מן הכתובה, וניתן לצלמו. כמו כן הצלחתי בעבר לתבוע ולקבל את סכום הכתובה של אישה, לאחר שארכיון הרבנות הוצף וכל המסמכים שהיו בו נשמדו, על סמך תמונה מוגדלת, של הכתובה שצולמה בעת החתונה.

לפי הפסיקה, הסכם הממון לא יהיה תקף לאחר שתינשאו. כאשר הסכם ממון נחתם בעת שהצדדים אינם עומדים לקראת חתונה, לא חובה לאשר אותו בבית המשפט, והוא עדיין תקף. ואולם, אם בסופו של דבר הם כן מתחתנים, חובה לאשר את ההסכם בפני נוטריון או בבית המשפט, או לחתום על הסכם חדש, ולאשר אותו, שאם לא כן ההסכם אינו תקף.

לרוב נדרשים מגורים משותפים, אך ישנם תקדימים שהכירו בידועים בציבור, והעניקו להם את הזכויות המגיעות להם, לרבות מזונות, ירושה או זכויות לפנסיה או קצבת שאירים, גם ללא מגורים תחת קורת גג אחת. כך למשל, כאשר לכל מאחד מהצדדים הייתה דירה, והם התגוררו יחדיו, לסירוגין, בשתי הדירות. במקרה אחר הוכרו כבני זוג שני גברים, אשר לא גרו ביחד משום שהאחד מהם התגורר עדיין עם בנו, והם שמרו את הקשר החד-מיני שביניהם בסוד מפני סביבתם. מכל בחינה אחרת, התקיימו באותם מקרים התנאים הדרושים להכרה בידועים בציבור, ולכן רכיב המגורים לא שימש מכשול.

כיון שיש הסכם ממון, צריך לקבוע פגישת ייעוץ עם עו"ד כדי לבדוק אותו, ולברר מה הוא קובע בסוגיות החשובות: המזונות, הרכוש המשותף וכו', כדי לדעת איך כדאי לפעול. אם ההסכם הינו תקף, הוא מגביל ומגדיר מראש את אפשרויות הפעולה השונות. כאן נחוצה בדיקה מקצועית של ההסכם, כדי ללמוד אם ניתן לתקוף או לבטל אותו וכיצד.