אם בתך וויתרה על משמורת הילדים מרצונה עובר לגירושין, ולא עקב החלטה של בית המשפט, שמצא שהאב עדיף עליה, אזי אין בתיק ביהמ"ש ממצאים לרעתה. כך או אחרת, נושא החזקת הילדים הוא לעולם פתוח לדיונים מחודשים, ולבית המשפט יש סמכות להעביר ילדים מבית הורה אחד לבית האחר. השיקול המכריע הוא טובת הילד. תיתכן עדיפות להורה שמנהל אורח חיים משפחתי תקין ובריא, בו יכולים הילדים להשתלב. בתך צריכה להגיש תביעת משמורת, לבקש לקבל את הילדים, ובית המשפט יברר, בעזרת עובדים סוציאליים, ואולי גם פסיכולוגים, היכן יהיה לילדים טוב יותר, ויחליט בהתאם.

השיקול המכריע בקביעת הסדרי ראיה הוא טובת הילד. אם פקידת הסעד תמליץ על ביקורים שאינם לטובת ילדייך, ובית המשפט יאמץ את המלצתה, תוכלי לערער לבית משפט גבוה יותר. כמו כן, בלי לחכות לסוף ולראות את פסק-הדין, עוד במסגרת ההליך הנוכחי, אם המלצת פקידת הסעד אינה נכונה לדידך, עליך לבקש מבית המשפט למנות פסיכולוג מומחה שימליץ על הסדרי ראייה. חוות-דעת כזו שתוגש לתיק יכולה לגבור על המלצת פקידת הסעד בתסקירה.

רק אם ייקבע שכישוריו ההוריים של בעלך עדיפים על שלך, יהיה לו סיכוי לקבל את המשמורת. אם אתם בעלי מסוגלות הורית דומה, יתכן שתיקבע משמורת משותפת, והילד יתגורר פרקי זמן שווים עם כל אחד מכם. אינך כותבת לי לאן הגיש בעלך את התביעה ראשון. יש לכך השפעה כמובן על סיכויי ההליך. בבית הדין הרבני ילד מגיל שש נמסר למשמורת האב לעתים קרובות כדי שזה ילמדו תורה. גם בבית המשפט האזרחי, היום קל יותר מאשר בעבר לגבר לקבל משמורת על ילדיו. מנגד, אדם אלים, אשר תקף והכה את אשתו, ספק אם הוא ראוי לשמש הורה משמורן, וניתן לטעון כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית גם לגבי ילדו הקטין.

החלטה של בית משפט על החזרת ילדים חטופים מחו"ל ארצה איננה מתייחסת למשמורת הילדים, קרי לשאלה עם מי הם יתגוררו לאחר שיושבו למדינת המוצא שלהם. ההורה שחטף את הילדים לא "ייענש" בהכרח באובדן המשמורת. כדי לקבל משמורת עליך להגיש הליך אחר, נפרד, בנוסף להליך לפי אמנת האג שהגשת בעבר, הפעם בנושא המשמורת. כיום שורר אקלים משפטי לפיו יש לך, וכל אבא, סיכויים טובים מאד לקבל משמורת, מלאה או לכל הפחות משותפת, נוכח הציפייה של בתי המשפט לביטול חזקת הגיל הרך, אשר כבר גובשה לכדי הצעת חוק. המעשה של אשתך, חטיפת הילדים לארץ אחרת וניתוקם ממך, עשוי לשפר את סיכוייך לזכות בתיק, כי הוא מעיד על מסוגלות הורית נמוכה.

לרשותך שלושה אפיקי פעולה אפשריים:
האחד – פנייה אל לשכת הסיוע המשפטי של משרד המשפטים. אם מצבך הכלכלי רעוע, הם יוכלו להעמיד לך עו"ד ללא תשלום. לעתים תקבלי גם פטור מתשלום אגרות בית-המשפט. קבלת הסיוע אורכת זמן רב עקב ריבוי הפניות.
השני – פנייה אל נעמ"ת, אשר תפנה אותך לעו"ד חיצונית שעובדת איתם, אשר תעניק לך שירותים במחיר מוזל.
השלישי – פנייה אל לשכת עורכי-הדין, אשר תפנה אותך לעו"ד המשתתף בפרויקט "שכר-מצווה" (פרו-בונו) של הלשכה, אשר ייצג אותך ללא תשלום.
אין לדעת מראש מי יהיה עוה"ד אליו תופני ע"י הגופים הנ"ל, ולכן לא ניתן לצפות את יכולתו להתמודד מול "עו"ד צמרת" בלשונך, בפרט אם אין מדובר בעו"ד שדיני משפחה הם תחום עיסוקו הבלעדי. מבחינת הדין המהותי, יש לציין כי לאחרונה הושווה בפסיקה מעמדם של האבות למעמדן של האימהות, והם עשויים לקבל אף בבית המשפט לענייני משפחה משמורת, גם על ילדים למטה מגיל 6, בנים ובנות כאחד, מה שהופך את ההתגוננות בפני תביעת משמורת כזו לקשה יותר ומצריכה מומחיות רבה יותר.