בעיקרון ירושה שמקבלים אינה משותפת, אבל אם אתה תכניס כספי ירושה שקיבלת לחשבון משותף שלך ושל אשתך לעתיד, תהפוך אותם על ידי כך למשותפים, ואם אתם תנהגו לגבי הדירה שתקבל בירושה באופן שמלמד לפי הפסיקה על "כוונת שיתוף" בה, גם הדירה שקיבלת בירושה עלולה להפוך למשותפת. לכן עדיף בכל זאת לערוך הסכם הפרדת רכוש, כי אז ההסכם קובע.

חובה לאשר אותו כתנאי לתוקפו. לפני החתונה אפשר לאשר אותו אצל נוטריון או בבית המשפט או בית הדין, ואחרי החתונה אפשר רק בבית המשפט.

ממש לאחרונה בית המשפט העליון קבע שלא ניתן לקבל פיצויים על בגידה, לא מבן הזוג הבוגד ולא מהמאהב או המאהבת. בכך שינה בית המשפט העליון הלכות קודמות שאישרו מתן פיצויים בנסיבות מסוימות. ואולם, אם בהסכם ממון קובעים פיצוי על בגידה, זה תופס. ניתן לכרות הסכם כזה גם לאחר הרבה שנות נישואין, כדי לרסן בוגד או בוגדת סדרתיים, ולהטיל קנסות, פיצויים או להסכים על העברת נכסים כסנקציה על בגידה.

כדאי, יתכן שגם לאחר פירוד קצר יותר בית הדין יפסוק לגירושין, כדי שהצדדים הפרודים לא יחטאו. ככל שהפירוד ארוך יותר, וככל שקטן הסיכוי לשלום-בית ופיוס, כך תגבר נטיית בית הדין הרבני לחייב בגט.

למרבה הצער, אם לא תוכיחי לבית הדין הרבני שבעלך מסוכן, לא יחייבו אותו לתת לך גט. לכל היותר יפסקו שזו מצווה, ואת זה קשה יותר לאכוף. פני נא לייעוץ על מנת לברר אם קיימות לך עילות גירושין נוספות. לחילופין – הגישי תביעה למזונות אישה. ככה כבר תקבלי ממנו גט…